ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- חידוש הסנהדרין בימינו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאלהים אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ" (שמות כ"ב ז).
"ײאֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה עַד הָאלהים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אלהים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהו" (שם, שם ח).
"ײאֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה עַד הָאלהים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אלהים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהו" (שם, שם ח).
יש לכך משמעות כפולה.
1. כפי שהסברנו בשבוע שעבר הדיינים מייצגים את השכינה והם גם גורמים להשכנת שכינה.
2. מקור סמכותם הוא מן השמיים. לכן מינויו של דיין תלוי קודם כל בקבלת רשות מרב שהוסמך גם הוא מידי רבו עד לראש השושלת והוא משה רבנו שהוסמך מפי השכינה. עיון במקורות מוכיח שיש עוד היבט להסמכה והוא קבלת הכרה מן הציבור. מבחינה זו הדיינים הם שלוחי הציבור והציבור הוא מקור סמכותם. לכן אין זה פלא כי כינוייה של הסנהדרין בתורה הוא - "העדה". נביא דוגמא כפולה לכך:
חידוש הסנהדרין בימינו (16)
הרב יוסף כרמל
1 - חידוש הסנהדרין בימינו - פרק א'
2 - חידוש הסמיכה - פרק ב'
3 - סמיכה על ידי מי? - פרק ג'
טען עוד
"וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה' וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ כַּמִּשְׁפָּט וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטאָּת" (במדבר ט"ו כד)
עיין גם סוף פרק ראשון הוריות בירושלמי. עקרונות אלה מסבירים את הגמרא במסכת סנהדרין המתארת את המאבק שניהל רבי יהודה בן בבא על הסמיכה. וז"ל הסוגיא:
"אמר רב יהודה אמר רב: ברם, זכור אותו האיש לטוב, ורבי יהודה בן בבא שמו, שאילמלא הוא ... בטלו דיני קנסות מישראל. שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל, שכל הסומך - יהרג, וכל הנסמך - יהרג, ועיר שסומכין בה - תיחרב, ותחומין שסומכין בהן - יעקרו. מה עשה יהודה בן בבא? הלך וישב לו בין שני הרים גדולים, ובין שתי עיירות גדולות, ובין שני תחומי שבת, בין אושא לשפרעם. וסמך שם חמשה זקנים, ואלו הן: רבי מאיר, ורבי יהודה, ורבי שמעון, ורבי יוסי, ורבי אלעזר בן שמוע. רב אויא מוסיף: אף רבי נחמיה. כיון שהכירו אויביהם בהן אמר להן: בניי, רוצו! אמרו לו: רבי, מה תהא עליך? - אמר להן: הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכים. אמרו: לא זזו משם עד שנעצו בו שלש מאות לונביאות של ברזל, ועשאוהו ככברה" (דף יג ע"ב יד ע"א).
יש כמה נקודות הטעונות הסבר:
1. מדוע התנגדו הרומאים כל כך להמשך הסמיכה?
2. מדוע היה חשוב לסמוך דווקא בציבור הרי מתן רשות מרב לתלמיד יכול להעשות גם בפני שני עדים, ואם בדברים שבקדושה עסקינן, הרי ניתן היה לסמוך בפני עשרה. על פי דברינו התשובות ברורות. עם ישראל ראה בסנהדרין את מי שמייצג את השכינה ואת העם הריבוני היושב בציון. הרומאים רצו למחוק כל סימן של עצמאות רוחנית ולאומית ולכן עמדו על כך כי מערכת המשפט תינק את כוחה מן השלטון המרכזי ברומא. אי אפשר היה לסמוך שלא בציבור כי רק כך באה לידי ביטוי היות הסנהדרין מי שמייצג את הציבור. בשיעור הבא נמשיך להוכיח זאת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
