ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- בר מצווה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
שאל חברנו רבי ציון בן שאול את השאלה הבאה, מהי עמדת ההלכה לסרטון שנתפרסם אתמול שבשמחת בר מצווה של אנשים דתיים הרימו חבריו את הבר מצווה והשליכוהו לאוויר כדי לעשות סלטה ולשמוח והוא נפל על ראשו, חתן בר המצווה ונפגע קשה. מהי עמדת ההלכה ביחס לעניין זה?
תשובה: הריקודים האלה אסורים באיסור מוחלט.
נכון מאוד שבמנהגי אשכנז הקדמונים נהגו להקל בשמחות. הרמ"א מביא בשולחן ערוך סימן כרצ"ו אורח חיים סעיף ה', שכאילו בשמחת פורים לא מקפידים אם חוטפים זה מזה, אבל השתילי זיתים כי אין דבר כזה להקל ראש ברכוש הזולת או בכבודו, רק בגלל שמחת פורים שהיתה צריכה להיות שמחת קודש, ולא כך צריך לנהוג בשמחת קודש. אומר השתילי זיתים מי התיר את הליצנות כל השנה? כל שכן בשמחת קודש זו!.
וכן מצאנו בשולחן ערוך חושן משפט שהרמ"א מקל עם אותם שהיו שמחים בשמחת חתן וכלה ודוהרים על סוסים וכתוצאה מכך נגרמים נזקים זה לזה, והקלו בזה. והרבה פוסקים חולקים על כך. כיוון שגם אם נניח שהבסיס לקולא הזו מלבד העניין של שמחה, גם העניין של ההסכמה ההדדית. דהיינו, שכאילו מוסכם שאם במהלך השמחה מישהו יפצע, מישהו יפגע יש מחילה.
התשובה על דבר זה: שמשנה מפורשת היא שאין אדם מוחל על איבריו, גם אם הוא מוחל, מחילתו אינה מחילה. אדם יכול למחול על רכושו, אבל לא על גופו. כי גופו אינו שלו ולכן אין תוקף למחילה. משום כך, אין אנו מקבלים שכאילו הבסיס לפתור מן הנזק זוהי ההסכמה. גם אין אנו מקבלים שזה בגלל השמחת מצווה.
לשיטתנו אנו, זו בכלל לא שמחת מצווה. כי חס וחלילה כבר שמחת הוללות, לא שמחת מצווה. שמחת מצווה צריכה להיות בשום שכל, באצילות, בנקיות דעת ולא חס ושלום בצורה של הוללות.
אני חושב שיהדות תימן שימרה את המודל של שמחת מצווה אצילית, סולידית, אין דינמיות. בצנעא בכלל לא רקדו. ולהפך אמרו פתגם בערבית "מאן רקס נגס" מי שרקד אז הוא פוחת באישיותו. אבל אי אפשר עד כדי כך בצורה קיצונית לבטל את הריקוד, בוודאי לא ריקוד של מצווה. בכפרים היו רוקדים אבל ריקוד של הנאת גוף, ידיים, ללא התפרעות חס ושלום אלא ממש ריקוד נעים מאוד. בעוד שאנחנו מדברים כאן על השתוללות, והשתוללות בוודאי שאין לה מקום בשום פנים ואופן.
נמצאנו למדים, א'- זו אינה שמחת מצווה אלא שמחת עברה ושמחת הוללות. ב- אין אפשרות לפתור את המזיקים אפילו שהתכוונו לטובה לפתור אותם מנזק כי אדם מועד לעולם.
מה זה שהוא זורק את החתן לאוויר ועושה לו סלטה? וכי אין הבנה ותובנה שיכול לקרות אסון מן הדבר הזה? ומשום כך כאמור, אדם מועד לעולם וגם אילו היתה הסכמה, אין לה תוקף. לכן, יש לחייב את הללו שעשו אם הם ברי מצווה, אם הם כבר הגיעו לגיל המצוות. אם הם עושים דבר כזה לחייבם בדיני נזיקין.
מה שחשוב הוא שקול קורא יצא מגדולי ישראל נגד שמחות כאלה, לא בחתונות, לא בבר מצווה ולא בשום מקום.
דרך אגב, לא אחת מרקידים את החתן בני תורה, מרקידים את החתן על הכתפיים ומבחינה הילכתית יש בעיה, זה מקום שלוחץ במקום אינטימי גם מבחינת האיסור, וגם מבחינת הנזק שיכול לקרות מהדבר הזה. זה לא דרך אמיתית ולא דרך נכונה. כל שכן עוד מההיבט של קדושת השמחה או הפוטנציאל הנזיקי שיש בכל העניין.
את הריקודים היום ניתן להשוות לאגרוף, משחקי האגרוף לא קיבלו תוקף הילכתי ע"י חכמי ישראל למרות שיש הסכמה ביניהם. כי אין אדם בעלים על גופו למחול על נזקיו.
משום כך כאמור, כל הקטע הזה איננו ראוי בתורתנו ויש צורך שגדולי ישראל יצאו נגדו על מנת שאנחנו דווקא בני תורה, אשר שומרים על קלה כבחמורה נשמור על קלה וכבחמורה גם בדין ביטחון שלא נזיק זה את זה כלל ועיקר. ובעיקר, עיקרים ללמוד על קדושה, על שמחת קודש באופן העצמי והנכון כיצד יש לעשותה ולא בדרך חלילה של הוללות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
