ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
כוחו הגדול של המגיד מדובנא היה במשליו השנונים, שעד היום משמשים כאבני יסוד בדרשות רבות מספור. ומספרים (תולדות הגר"א עמ' רנא) שפעם שאל הגר"א בכבודו ובעצמו את המגיד- " כיצד אתה מוצא לכל עניין כאלו משלים יפים וקולעים?"
ענה המגיד: אמשול לכם משל. בן מלך אחד, שאומן בידי טובי המומחים, הראה את כוחו בירייה, וצלף לכל המטרות ולא החטיא. יחד עם זאת, בחלק מהמטרות פגע בצד ולא בדיוק במרכז המטרה. אולם, לאחר שפגע בכל המטרות, הלך ביער, ולתדהמתו ראה עצים רבים, שעליהם מצוירות מטרות, ובדיוק במרכזה של כל מטרה נעוץ חץ. התפלא האיש מאד, ושאל את האיכר שעמד ליד העצים – האם אתה האיש שירה את החיצים?
השיב האיש בחיוב. שאל הנסיך – וכיצד פגעת בדיוק במרכזן של כל המטרות?
השיב האיכר – ההבדל ביני ובינך, שאתה קודם מצייר את המטרות ואחר כך יורה, ואילו אני קודם יורה ורק אחר כך מצייר מסביב לפגיעה את המטרה...
כך הסביר גם המגיד מדובנא את יכולתו למשול משלים, קודם אני מגבש בראשי את המסר המרכזי שברצוני להעביר ורק אחר כך אני ממשיל לכך את המשלים.
אמירה זו של המגיד מדובנא היא אבן יסוד בהבנת תפקידה של הדרשנות בתורת ישראל. הרבה פעמים, ישנה תחושה שהדרשן יכול להטות את הדרשה לכל כיוון שיחפוץ. לדוגמא - ברצותו יוכיח מהפרשה שהמחלוקת היא דבר מגונה, וברצותו יוכיח מהפרשה שדעתו במחלוקת זו היא הצודקת, וכן הלאה על זה הדרך. תופעה זו, גורמת לכך, שהדרשה לבד לא יכולה להוות הוכחה לדברים. ואם זה כך בדרשה, הרי קל וחומר שמשל לבד לא יכול להוות הוכחה לנושא מסויים, כיוון שתמיד המשל והנמשל לא דומים זה לזה בשלמות.
אם כן – מה מקומם של הדרשות בעם ישראל? במה מועילה, למשל, דרשת הרב בליל שבת בענייני פרשת שבוע?
התשובה היא, שישנם עקרונות יסוד תורניים, שהועברו אלינו דרך ההלכות והאגדות, ונמסרו לנו בפי גדולי ישראל הקדמונים. הדרשן לוקח עקרון יסוד כזה ומלביש אותו בתוך המשל או מבאר על פיו נקודה מסוימת בפרשת השבוע. לכן, חשוב מאד להיזהר שלא לומר בדרשה כל דבר. הדרשה או המשל אינם העיקר, הם רק הלבוש לעקרון רוחני יסודי שקיים גם בלעדיהם.
עקרון זה מתכתב עם הנחיה שקיבל המגיד מדובנא מהגר"א בראשית דרכו בעולם הדרשנות (תולדות הגר"א עמ' רמ). כשהיה המגיד מדובנא בן 18, הוא ביקר אצל הגר"א וסיפר לו שהוא שואף להיות מגיד. באותם ימים, היו רגילים המגידים להוכיח את ישראל על חטאיהם באופן קשה מאד. דעתו של הגאון לא הייתה נוחה מכך, לפיכך אמר הגאון למגיד: זכור, שכשאמר ישעיהו הנביא: "איש טמא שפתיים אנוכי, ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב", אמר לו הקדוש ברוך הוא – על עצמך אתה יכול לומר שאתה איש טמא שפתיים, אך על עם ישראל אסור לומר כך. מיד עף אל ישעיהו אחד מהשרפים ובידו רצפה, ונגע בשפתי ישעיהו. מה זה רצפה? "אמר רבי שמואל: רצוץ פה שאומר דלטוריה (לשון הרע) על ישראל".
הנה אותו עניין. אסור לדרשן לומר כל דבר, עליו לפעול לפי עקרונות רוחניים, כדוגמת העיקרון שצריך לדבר בציבור טוב על ישראל.
ןכך מצינו בפרשת ויחי, שהוכיח יעקב אבינו חלק מבניו על מעשיהם, ונזף בראובן שמעון ולוי. אולם בסיום דבריו נאמר (מט, כח) – "וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם", ומפרש שם רש"י: "והלא יש מהם שלא ברכם אלא קנטרן, אלא כך פירושו... יכול שלא ברך לראובן שמעון ולוי תלמוד לומר: ויברך אותם, כולם במשמע".
אם כן למדנו, שבסופו של דבר, כשפונים לכלל הציבור עלינו להביט בעין טובה, עין של ברכה. נואם חייב להיות נואם בחסד, לראות תמיד את החסד, נואם בחסד עליון!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
