ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
מספרים, שפעם בעת שהרב הלך כשמחשבותיו תפוסות בלימודו, הוא נכנס בטעות לתוך בור סיד, והצבע הלבן דבק בבגדיו. מיהר אליו בעליו של הבור, ומיד ביקש ממנו הרב סליחה על הסיד שדבק בבגדיו... (סיפורי צדיקים עמ' 237).
ועוד מספרים, כששב רבי איסר זלמן מלצר בערב שבת קודש, מבית המרחץ לביתו, נזכר שמחמת חוסר מקום בתאו, נאלץ להניח את בגדיו גם בתא הסמוך. החליט הרב, שכיוון שהשתמש בשני תאים, הרי תפס מקום של אדם אחר, ועליו לשלם לבעל המרחץ כרטיס נוסף.
ראה אחד מתלמידיו את צערו, והציע ללכת במקומו לשלם לבלן. אולם ר' איסר זלמן דחה את עזרתו באומרו: "הרי דין מפורש הוא כי הגוזל מחברו לא די לו שישיב את הגזילה, אלא שעליו גם לפייסו. אם כן, מחוייב אני בעצמי לעשות כן".
ועוד מספרים, שבימי מלחמת השחרור ירדה פעם הרבנית לקנות נפט בתור לחלוקת נפט. המוכר הבחין בה, ומתוך דרך ארץ כלפיה קרא לה לעמוד בראש התור. משראה רבי איסר זלמן שאשתו שבה לאחר זמן קצר, שאלה לפשר העניין, והתברר לו שקיבלה נפט בלי תור.
"זו גניבה, גזל זמנם של אחרים", אמר לה. "לכי מייד, החזירי את הנפט ועמדי בתור כמו כולם".
ביטוי לבשורה הגדולה, שמבשר עם ישראל לעולם כולו, בעניין הזהירות בממון הזולת, אפשר למצוא בפרשתנו. כשאבינו יעקב מגיע לחרן, הוא מוצא שם אבן גדולה על פי הבאר, ושלושה עדרי צאן רובצים סביבה. לשאלתו, מספרים לו רועי הצאן, שרק כשמתאספים כל העדרים גוללים את האבן מהבאר.
בכך, נרמז יעקב לאופיו של המקום אליו הגיע. זהו מקום של רמאים. הם חוששים מגניבות מים, ולכן שמו אבן גדולה, שתחייב את כולם לשאוב מים רק בפיקוח הדדי. זה מקום שלא רק שאינו נזהר בממון הזולת, אלא גם מקובל בו ליטול איש ממון רעהו.
בהמשך אף סובל יעקב ממנהגי מקום זה, כשלבן ה'ארמי' (אותיות – 'רמאי'), נתלה במנהג המקום כדי להצדיק את מעשה רמאותו בתתו ליעקב את לאה במקום רחל – 'לא יעשה במקומנו, לתת הצעירה לפני הבכירה'.
אולם, מיד כשיעקב מגיע לחרן, הוא גולל את האבן הגדולה, ומשקה את צאן לבן. בכך, שובר יעקב את הטאבו המקומי. מעתה, יש כאן אדם שאי אפשר לפקח עליו, שהרי בכוחו לגול את האבן לבדו. אדם זה, ילמד את כל הסביבה את מידת האמת וינחיל לכולם את הזהירות בממון הזולת. הוא ישתמש במים רק בצדק ואמת, וכולם יסמכו עליו בעיניים עצומות.
במידה זו, דבק יעקב בכל שנותיו בחרן, ועל אף רמאותו של לבן. הוא שומר על העדר במסירות עצומה, ומגן על ממונו של לבן בחירוף נפש – "זה עשרים שנה אנוכי עמך... טרפה לא הבאתי אליך, אנוכי אחטנה, מידי תבקשנה...".
ויהי רצון, שנזכה להידבק במידותיהם של הצדיקים, ולהזהר בממון זולתנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
