ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- תפילות יום הכיפורים
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
בתלמוד מנוסחת בקשתו הראשונה של הכהן הגדול ביום הכיפורים, בקדש הקדשים, בארמית:
"לא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה". (יומא נג, ע"ב)
הלא נאמר בתלמוד (שבת יב, ע"ב) שלעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית, כי אין מלאכי השרת נזקקין לו, שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמית? אלא שיש לדעת שמעלת כלל ישראל היא מעל קילוסם של מלאכי השרת, ואין ישראל נזקקים שיכניסו תפילתם לפני כסא הכבוד, והכהן הגדול במקום המקודש מבטא את שגב פארם וגדולתם בעולם, ש"על ישראל הדרתו", וזו באה לידי גילוי במלכותם. על כן באה הבקשה על קיום מלכותם דווקא בלשון ארמית, "שלא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה" כדי להבליט את מעלתם של ישראל, עם קרובו, שלא תהא שותפות וחלק למלאכים בבקשה זו, אפילו כשליחים.
בתלמוד נמסרו לנו כמה הבדלים ויתרונות בין ישראל למלאכים, וכך נאמר:
"חביבין ישראל לפני הקב"ה, יותר ממלאכי השרת, שישראל אומרים שירה בכל שעה, ומלאכי השרת אין אומרים שירה אלא פעם אחת ביום, ואמרי לה פעם בשבת, ואמרי לה פעם בחודש, ואמרי לה פעם בשנה, ואמרי לה פעם אחת בשבוע (שמיטה), ואמרי לה פעם ביובל, ואמרי לה פעם אחת בעולם"! (חולין צא, ע"ב)
מה שישראל אומרים שירה בכל יום, ובכל עת, ובכל שעה שירצו, משמע שתפקידם הוא חיוני ותמידי, שאין לבריאה קיום בלעדיהם, כי מקומם ותפקידם הוא כללי בבריאה. ואילו המלאכים נבראים לשעתם, כלומר לתפקיד מסוים ומוגדר, לפרק זמן קצוב וממילא הוא רק חלקי, בריאה לדבר מסוים שנקראו לשרתו ולקיימו.
הבדל נוסף:
"ישראל מזכירין את השם לאחר שתי תיבות, 'שמע ישראל' - ה', ומלאכי השרת לאחר ג' תיבות, כדכתיב: קדוש קדוש קדוש - ה'".
כלומר לישראל ישנה קרבה יותר גדולה אל ה' מאשר מלאכי השרת.הבחינה השלישית: ישראל קודמים למלאכי השרת, בכח סמכותם העדיפה
"אין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שישראל פותחין למטה".
שלא יתקנאו המלאכים
בתוספות (ברכות ג, ע"א) מביאים דעה על אמירת השבחים הללו בלשון ארמית: "שלא יתקנאו בנו המלאכים". מה פירושה של קנאה זו בקדושת ישראל? ההסבר הוא - שהאדם בכוחו לרומם את עולם החומר, ואת כל העולמות וזה לא ביד המלאכים. עניין זה מעורר קנאה שישראל גדולים מהם. (בהקדמה לשב שמעתתא מוסבר מדוע התנגדו המלאכים לבריאת האדם, שהם יהיו תלויים בו, בעלייתו או בירידתו).
האדם בנוי מכוחות ניגודיים המתנצחים בקרבו, טוב ורע, נאה ומגונה, עצלות וזריזות, שכל וסכלות, וכך אפשר למנות כהנה וכהנה עוד הרבה כוחות הכלולים בקרבו, כתמצית כל היש של הבריאה. האדם יכול להכניע כוחותיו ולהעלותם לדרגת קדושה מה שאין כן ביד המלאכים, כי באותה דרגה שהם נוצרים כך הם נשארים, ואין להם כוח בחירה שיוכל להעלותם בדרגתם מעל אותה דרגה שנבראו בה. ולכן המלאכים מחכים לשמוע מתי קידשו ישראל את היום, בזכות קדושת ישראל הממלאת את כל הארץ. לכן נאמרת קדושה זו בלשון ארמית, שלא יבינו המלאכים ויתקנאו בהם. כי אין ביכולתם להחיל את קדושתם על היום, לפני שישראל קבעו.
הוא הדין גם ביחס למלכות. מלכות היא ביטוי של צירוף הכלל ביחד, חיבור כל הפרטים לחטיבה אחת שבכוחה לפעול, ואילו המלאכים הם אינדיבידואלים במהותם, והם אינם תלויים זה בזה, לכן גם אין ביכולתם להגיע לדרגת מלכות. רק כשכולם נשלחים למטרה אחת מתחברים כולם ואפשר לקוראם בלשון יחיד (משך חכמה, סוף וישלח). לכן אמרו בקשה זו בלשון ארמית. מכאן נוכל להצביע גם ביחס למלכות (ראב"ד, תמים דעים, קפד).
לשון כללית
בסוף מסכת סוטה בתיאורים הקשים במה שאירע לאבותינו מאז החורבן וביטול הסנהדרין, מביאה הגמרא (סוטה מט ע"א) את דברי רבא: ש"בכל יום ויום מרובה קללתו משל חברו", אם כן היאך עם ישראל מחזיק מעמד? משיבה הגמרא: "אקדושא דסידרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא". והסביר המהר"ל שתיקנו שני שבחים אלו בלשון ארמית
"כי אינו מכלל ע' לשונות המיוחדים לכל אומה ואומה... ומפני השבח הזה הוא מגיע עד העולם העליון, והוא כולל הכול, בלתי מיוחד, ראוי שיהיה השבח הזה בלשון שאינו מיוחד לאומה מיוחדת, ואינו ראוי שיהיה בלשון הקודש, מפני שהוא לשון מיוחד". (חידושי אגדות, סוף סוטה, כרך ב' עמ' צ)
כעין זה ביאר ביחס לנאמר על אדם הראשון ש"בלשון ארמי סיפר", (סנהדרין לח, ע"ב) בגלל מעמדו הכללי לא השתמש בלשון מיוחדת לאומה פרטית אלא בשפה כללית הכוללת ע' לשונות (חידושי אגדות סנהדרין לח, ע"ב, כרך ג' עמ' קנג). ומדוע אין המלאכים נזקקים ללשון ארמי? כי שפה זו אינה בכלל ע' לשונות, ומכיון שהמלאכים הם כנגד ע' לשונות - אין מבינים ארמית (מהר"ל, גבורות ה', פרק נד, עמ' רלח).
לשון ארמי מבטאת דרגה עליונה במציאות, ללא שייכות לעולם הזה, מה שקוראין שניים מקרא כנגד ב' העולמות התחתונים, ואילו התרגום מציין את הבחינה העליונה כנגד העולם העליון (מהר"ל, תפארת ישראל פרק יג).
"עולם הזה נברא בלשון הקודש, לכך לשון הקודש מורה על העולם הזה, ואילו התרגום אינו שייך אל העולם הזה ומפני זה עצמו אין המלאכים מבינים לשון ארמי, שאין הלשון הזה מכלל סדר העולם הזה". (ביאור המהר"ל, דרך החיים פרק ה' משנה כ)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
