ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
סיפרו לו אנשי העיר, שרבים מילדי ישראל נחטפו, והובלו לבית הסוהר. הלך הרב והתחפש לגוי, יצא לרחוב העיר באישון לילה, והשים עצמו כשיכור. באו שומרי העיר, שאלו לזהותו, ודרשו ממנו תעודת מסע. החל הרב לגמגם, והשומרים חשבוהו לגנב, והכניסו אותו לבית הסוהר.
כשנכנס הרב לכלא, פגש שם את ילדי ישראל, והתוודע אליהם בזהותו האמיתית. ניחם אותם הרב כל אותו הלילה, וסיפר להם על גודל מעלתה של היהדות, ועל מקדשי ה' שבכל הדורות. כשהאיר הבוקר, ונכנס שומר בית האסורים, פנה הרב אל הילדים ואמר להם:
"צאן קודשים! עתה נפרד. אני הולך לספוג מלקות על שנכנסתי אליכם בעורמה, ואתם תצאו בגולה לעמוד בניסיונות. איני יודע אם אזכה ואחיה עד שתחזרו, אבל שם, בעולם האמת, וודאי שניפגש יחד, ויהי רצון שלא אבוש ולא אכלם בפני פמליה של מעלה..."
והדברים ירדו עמוק לתוך ליבותיהם של הילדים, ועמדו בניסיון! (שרי המאה ח"ד עמ' 20).
רבי יצחק אייזיק חבר, (יום ההילולא שלו ב- כט' חשוון), הוא דמות בולטת מאד בעולם הקבלה. ספריו 'פתחי שערים' מהווים עד היום ספר יסוד לכל הבאים להיכנס בשעריה של תורת הנסתר, מתוך שילוב בין דרכו של האר"י הקדוש ודרכיהם של הרמח"ל והגר"א.
והנה, צדיק פנימי זה, נכנס לבית הכלא כדי לחרוט בליבם של ילדי ישראל את הקשר הפנימי ליהדות. קשר זה מוטמע בליבם בזכות כל הדברים הנפלאים שמלמד אותם הצדיק על היהדות. אך אחרי כל הדיבורים, מגיע רגע השיא – רגע הפרידה. באותה שעה, מטמיע הצדיק בליבם את הנקודה העמוקה ביותר, עצם הקשר – קשר הנשמות. עתידים נשמותינו להיפגש שוב בעולם האמת, ויהי רצון שנעמוד בכל הפיתויים החיצוניים, כדי שניפגש בשלימות.
מפגש זה מותנה בכך שהצדיק לא יתבייש בילדים. אדם מתבייש, כשהוא לא עומד במצופה ממנו. הצדיק מקרין לילדים שהוא יתבייש בהם ח"ו אם לא יעמדו בניסיונות, בכך הוא מקרין להם שהם קשורים כל כך עד שמעשיהם הם כאילו מעשיו שלו. קשר זה של אהבה וחיבה, שנצרף במסירות הנפש של הצדיק להיכנס לכלא ולספוג מלקות למענם, הופך כעת גם לקשר מחייב. כדי שהצדיק לא יתבייש, גם הם צריכים להיות אנשים מרוממים שלא עושים מעשים מביישים.
כך הצדיק מציב מול עיניהם את דמות דיוקנו שלו, ודמות זו תהווה בעיניהם מודל כל חייהם, כדי שיעמדו בניסיונות ולא יצטרכו להתבייש בעתיד. זו אמירה יסודית בתחום החינוך. חשוב שנדבר ונלמד, נסביר ונבאר את הערכים החשובים לנו באוזני ילדינו וחניכינו. אך חשוב מכל, שנציב בפניהם מודל – 'דמות דיוקן', שכל חייהם יראו אותה מול עיניהם ויתחזקו ממנה בכל ניסיונותיהם. כל מי שמצוי בתחום החינוך, יודע עד כמה מודל ההורים והמחנכים הוא שמלווה את הילד בכל דרכיו ומחזקו בכל ניסיונותיו.
מזכירים הדברים את יוסף הצדיק, שהלך בשבי, ובאה אשת פוטיפר להכשילו, ועמד בניסיון בזכות שנראית לו דמות דיוקנו של אביו בחלון – "באותה שעה, באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון, אמר לו: יוסף! עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם ,רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות?" (סוטה לו).
למעשה, דרך חינוכית זו מתחילה כבר בילד היהודי הראשון. "תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק". מסביר רש"י את הכפילות בפסוק בכך, שעשה הקב"ה את דמות דיוקנו של יצחק בדיוק כדמות דיוקנו של אברהם. כך יודע יצחק, שכל עניינו בעולם להיות ממשיכו של אברהם, ודמות דיוקנו של אברהם לא רק ניצבת מולו, אלא ממש מוטבעת בתוכו.
מסיפור זה למדנו, שכדי שדמות דיוקננו תהווה מודל לילדינו וחניכנו, עלינו להיות בעלי שתי תכונות בסיסיות – א. אנשים שאוהבים ומסורים לילדינו, עד שהם יחושו אחדות מלאה איתנו. ב. אנשים שחיים את המסרים שלנו באמת, ומשאירים בליבם רושם חיובי. ויהי רצון, שנזכה להוות דוגמה אישית טובה לילדינו, ויקחו מאיתנו את הדברים הטובים להמשך דרכם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
