ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
אחד המתפללים היה יעקב, שהתארגן באוהל שהביא עמו.
התפילות עברו בתחושת רוממות, כשרוח המקום, מקום מנוחתם של האבות, מעוררת את הבנים, ובפרט כשמוזכרים האבות בתפילה. וכבר אמר הרב לוינגר זצ"ל, שבכל פעם כשאומרים "אלוקי אבותינו" הכוונה לשלושת האבות. כל שכן כאשר מזכירים את זכותם: "וזוכר חסדי אבות, ומביא גואל לבני בניהם", ובתפילה החוזרת "עוד יזכור לנו אהבת איתן אדוננו, ובבן הנעקד ישבית מדייננו, ובזכות התם יוציא היום לצדק דיננו".
כל מניין התפלל בנוסח משלו, ורבים באו לאחר תפילתם להתעורר מתפילתו של המקובל הרב יעקב עדס שהאריך כדרכו בסליחות, וידוי וקבלת עול מלכות שמיים.
לקראת סוף היום הקדוש, יעקב עשה את דרכו לתפילת הנעילה והיו לו כיסופים לדבר על היום הקדוש ולזכות את הרבים. בדרך פגש כמה חיילי מג"ב המשרתים במקום, שאחד מהם היה חלש מעט ונשען על חבריו שעודדוהו.
יעקב עצר לרגע, פנה אליהם ושאל: "מה לדעתכם חשוב יותר, הצום או התפילות?". במחשבה ראשונה ענו החיילים: "התפילות".
"אם כך", המשיך יעקב לשאול, "מה ההלכה אומרת כאשר לאדם אין כוח גם לצום וגם ללכת לבית הכנסת, האם עדיף שיישאר בבית ויצום או שילך לבית הכנסת וישבור את הצום?".
הם חשבו קצת ואמרו: "עדיף שיישאר בבית ויצום".
"אם כך", סיכם יעקב, "אתם מסכימים שהצום חשוב יותר מהתפילות".
"מדוע באמת הצום חשוב יותר?", המשיך יעקב להסביר ותירץ: "ההסבר לכך הוא שיום הכיפורים הוא לא יום שלנו, אלא יום של השם יתברך. אם עיקר הפעולה ביום זה הייתה פעולה שאנחנו עושים אותה מכוח העבודה שלנו בתשובה ותפילה, כי אז נראה היה שהתפילה חשובה יותר. אבל האמת היא שזהו יום של השם יתברך. אין בכוחנו ליצור את הכפרה של יום הכיפורים. השם יתברך הוא זה שמזכך אותנו ומכפר לנו. זה יום שלו. אנו עוברים במעין מכונת כביסה שמימית שמכבסת אותנו. זה יום של הנשמה, הנשמות שלנו נטהרות ומזדככות. אומנם אנחנו צריכים, ראשית, לא לסתור את מהות היום, ולכן נצטווינו לצום, להתנתק מהגוף כדי שהנשמה תתגבר. וכמובן, אנחנו גם מצטרפים מצידנו בתשובה ותפילה על מנת לחזק את פעולת היום, אבל כמו שאמרנו העיקר איננו מצידנו. כמו כן, מי שבגלל פיקוח נפש של מחלה או פעילות ביטחונית מבצעית נאסר עליו לצום, לא נגרעת משום כך לגביו כפרתו של היום, שכן כמו שאמרנו זהו יום של השם יתברך שמכפר לנו".
המג"בניקים הודו ליעקב על דבריו, והוא המשיך בדרכו. כשעבר את המג"בניקים המוצבים בעמדת הבדיקה לפני הכניסה למערה, חזר שוב על הדברים באוזניהם, לאחר אותן שאלות ותשובות.
יעקב המשיך בדרכו, ובעודו עולה במדרגות למערה, עלה עמו אדם נוסף שלא הכיר. הוא חש ברצון לשתפו בקצרה במה שאמר למג"בניקים, תוך שהוא מציין שכדאי היה שהדבר יופץ בין כוחות הביטחון, מכיוון שכולם כמעט שייכים ליום הכיפורים, רבים מהם צמים, למרות שאינם יכולים להשתתף בתפילות, בוודאי שלא באופן מלא. ולכן כדאי היה שיהיו מודעים לדברים, כדי שרוחם לא תיפול מהמחשבה הראשונית שהם מפסידים את העיקר אם הם לא נמצאים בתפילות.
הם הגיעו למערה ופנו איש למניינו, יעקב נכנס למניין האשכנזי שמתפלל באולם יצחק, והאדם השני למניין הספרדי שבחצר המערה, כשאת תפילתם מקדימה שיחת התעוררות של הרב יעקב עדס.
יעקב סיים את תפילת הנעילה ואת תפילת ערבית של מוצאי הצום, והתעכב מעט במערה, מתקשה להיפרד ממקום מנוחת האבות.
כשיצא יעקב מהמערה, פנה אליו מישהו ושאל: "האם אתה הוא זה שדיבר על היחס בין הצום לתפילות לפני תפילת נעילה?".
"כן", ענה יעקב.
"אני זה שעלה איתך במדרגות בדרך לתפילת נעילה", אמר האיש, "ותדע לך שכל זה היה רק בשבילי. ריבונו של עולם שלח אותך אליי, מכיוון שהייתי ממש במצב רוח רע. דווקא ביום הכיפורים הרגשתי לא טוב ושכבתי כל היום במיטה. רק לקראת תפילת נעילה אזרתי כוח להגיע להתפלל, אבל הייתי במצב רוח ירוד. נשלחת אליי כדי לחזק ולעודד אותי לקראת תפילת הנעילה".
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
