ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
השבוע נמלא, בע"ה, את הבטחתנו לקוראינו הנאמנים וננסה להסביר מדוע.
בדברינו לפרשיות נצבים וילך, הסברנו כי נוצר מתח על רקע של קנאה ושנאה, בין אחיו הגדולים של דוד, כלפי אחיהם הקטן. מבחינה מסוימת, ההליך שהתרחש במשפחת יעקב בין יוסף ובין אחיו, חזר על עצמו בבית ישי בית הלחמי.
הבעיה הרוחנית של מכירת יוסף, רודפת את עם ישראל לאורך ההיסטוריה שלו. זו הסיבה שביום הכיפורים, שאינו מכפר על חטאים שבין אדם לחברו, אנו מזכירים את עשרת הרוגי מלכות שנהרגו בגלל בעיה זו.
כפי שהסברנו בעבר, מה שכתוב על אחי יוסף: "וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר" (בראשית ל"ז יא) נכון גם לגבי אליאב, אבינדב ושמה-שמעה. קנאה זו העבירה את אליאב על דעתו, גרמה ליונדב בן שמעה לתת עצה נוראה לאמנון ולאבשלום, וסיכנה את השלום לדורות במשפחת דוד.
בחירתו של רחבעם, מכל בניו הרבים של שלמה המלך, נראית תמוהה! כיצד, מכל בניו של החכם באדם, נבחר זה שלא הצליח לשמור על אחדות הממלכה, זה שגרם לפילוג הנורא של עם ישראל, זה שהחיה מחדש את המחלוקת בין בניה של לאה בראשות יהודה לבניה של רחל ויוסף בראשות אפרים?
ננסה לבחון שוב את השתלשלות האירועים.
לאחר מות שלמה המלך, מוזכר המאורע הבא: "וַיֵּלֶךְ רְחַבְעָם שְׁכֶם כִּי שְׁכֶם בָּא כָל יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ אֹתוֹ" (מלכים א י"ב א).
על אף שירושלים היתה בירת הממלכה המאוחדת, אף על פי שבית המקדש עמד לתפארה בלב העיר והאומה על הר המוריה, רחבעם הלך לשכם ושם היה אמור להתקיים טקס ההכתרה. זה היה בוודאי צעד של ויתור ופיוס כלפי בניה של רחל ובעיקר יוסף. שכם הייתה בירת השומרון והייתה עיר משותפת לבני יוסף, אפרים ומנשה. ההליכה של רחבעם לשכם היתה נקיטת צעד שמשמעותו: כולנו בני איש אחד אנחנו, שהרי אומנות הוויתור היא אבן יסוד של כל "שלום בית". לצערנו הרב בסופו של דבר שמע רחבעם בעצת הילדים (בני הארבעים+) שינה את טעמו וניסה להפגין שרירים (ולא חיוכים) כלפי אחיו, מה שבסופו של דבר גרם למחלוקת הנוראית = מלחמות אחים אכזריות וירידה רוחנית בכיוון של ע"ז וג"ע בשתי הממלכות. שורש הנפילה בשלשת העברות החמורות גם בבית ראשון, היה שנאת חינם.
אם כך נוכל עתה להציע כי צעדו של רחבעם: "וַיִּקַּח לוֹ רְחַבְעָם אִשָּׁה אֶת ... אֲבִיהַיִל בַּת אֱלִיאָב בֶּן יִשָׁי" (שם) היה חלק מצעדי הפיוס של רחבעם בתוך משפחת המלוכה. היה זה מעין פיצוי לאליאב המועמד שהיה נראה ראוי ביותר, גם בעיני אביו וגם בעיני שמואל הרואה ונדחה מכס המלוכה.
בערב יום הכיפורים, נאחל לכל עם ישראל, שלום ואחדות.
נאחל כי כל אחד יזכה לפייס את כל מי שנפגע ממנו, אפילו בשוגג
וכך נזכה כולנו לסליחה ומחילה גם על "בן אדם לחברו" וגם על "בן אדם למקום"
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.












