ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- וילך
ומה קורה במצבים, שהמצוות אינן קלות ובהישג יד, ונדמה לנו כאילו הן ממש בשמיים ומעבר לים? האם מצבים אלו יכולים ללמד אתנו משהו גם על 'הזמנים הרגילים', שבהם המצוות קלות ובהישג יד?
סיפור פשוט ומופלא מספרת הרבנית פועה שטיינר בספרה 'ההר הטוב הזה', על אביה הרב שלמה מן ההר זצ"ל (שיום פטירתו יחול ב- כו' אלול):
במלחמת השחרור, נפל הרובע היהודי בידי הירדנים. בהסכם הכניעה נחתם, שהאוכלוסייה תגורש מחוץ לחומות, והלוחמים (ובפועל – כל הגברים) ילכו בשבי. יום הכניעה חל ביום שישי, וכמובן, היה זה יום קשה מאד. האנשים, ששהו כשבועיים במקלטים, תחת הפגזות ויריות, עלו לזמן קצר לביתם לארוז מעט חפצים, שיהיו המעט שישרוד מרכושם.
אותה שעה, סיפר הרב לימים, הייתי ב"מצב הדומה למה שהאדם נמצא בו, בשעה שהכל נושר ממנו, כשהוא מת. נפרדתי אז מאשתי, מילדי, מאימי, מביתי, מרהיטי, מספרי. נשר ממני כל מה שעשיתי וכל מה שחשבתי שאעשה... ידעתי שאני יוצא לדרך לקראת הנעלם המוחלט...".
והנה, לאחר שסיים הרב את אריזת החבילות, וכבר הוריד הכול לחצר, החליט הרב לקיים את מצוות "זכור את יום השבת לקדשו, ויהי מה! הוא עלה חזרה לביתו, משך את גיגית המים ממקומה, (לא היו מים זורמים), והתרחץ במימיה. המים היו קרים, אך על כל נטלה ונטלה ששפך על עצמו, אמר: הריני מתרחץ לכבוד שבת קודש! לאחר מכן, לבש בגדי שבת – חולצה לבנה, חליפת שבת, וירד חזרה... נפרד ממשפחתו, ויצא אל השבי...
במהלך השבת, נאלצו השבויים לנסוע באוטובוסים של הליגיון אל עבר – הירדן המזרחי. כשהגיעו למחנה השבויים, לאחר שעות רבות שלא טעמו דבר, חילקו הלגיונרים מים לשבויים מתוך דוודים גדולים. במקום היו מאות שבויים, והתפתחה מהומה גדולה.
ניסה המפקד הערבי להשליט סדר, ולא עלה בידו. הוא החל לצעוק בקול נרגז – מי כאן 'מוכתר'? אך איש לא השיב לקריאתו. הביט המפקד בשבויים, והנה כולם מוכתמים באבק ופיח, כשהם לבושים בבגדים מלוכלכים שלא הוחלפו שבועיים.
אך, לפתע, בין כולם בלט אדם אחד רחוץ למשעי, לבוש בבגדים יפים... הרב מן ההר.
אתה המוכתר, צעק המפקד, מדוע אינך בא כשאני קורא לך?
התייצב הרב ליד המפקד, וחילק מים לכולם. מאז, במשך כל תשעה חודשי השבי, היה הרב המוכתר של השבויים, וזכה לכבוד וזכויות מיוחדות.
לעת זקנה, עשה הרב חשבון נפש, ותהה – הכיצד בעד מצווה אחת שקיים, זכה לכבוד וזכויות כה רבות? האם לא ינוכה לו בעולם הבא משכרו?
לבסוף הגיע למסקנה, שמצווה שאדם מקיים ב'שעת הזעם', כאשר באותו מקום ובאותו זמן, אין מי שיקיימנה, שכרה רב עד מאד.
ועוד מסקנה הייתה לרב מאותם שעות. באותו זמן, כשכל עולמו הקודם נחרב, הוא גילה שיש לו עולם מקביל נוסף להיאחז בו – 'עולם ההלכה'. באותו זמן, הוא חשב בכל פרט – מה עליו לעשות על פי ההלכה. למעשה, הוא גילה שאין זה עולם מקביל, אלא עולם שהוא כבר זמן רב חי בתוכו, אך רק עולם זה נשאר כעת עימו. כך הוא לא הפך לתלוש, אלא נותר עם עוגן חזק לאחוז בו.
הרב מן ההר הוא תלמיד חכם בן הדורות שלנו. אנו יכולים ללמוד ממנו. אם נתבונן בלקחים, שהוא הפיק ממה שקרה לו, נגלה שדווקא קיום המצוות בעת השגרה הוא שעמד ונתן לרב עוגן ויציבות גם ב'שעת הזעם'.
ובמילים של פרשת ניצבים – מי שמקיים את המצוות, שקרובות אלינו מאד, הרי שהוא נוכח לדעת שהמצוות הופכות אותו לאדם המתעלה מבחינה רוחנית אף מעבר לשמיים ומעבר לים...
שנזכה....
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
