ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
נראה שישנו חוט שמקשר בין העניין החינוכי לעניין התשובה וחשבון הנפש, שבו האדם נדרש לתת דין וחשבון על העבר ולקראת העתיד, ונראה שהמקשרת ביניהם היא האחריות.
החינוך מטרתו שהתלמיד יידע לקחת אחריות אישית על חייו הרוחניים ברגע שהוא עומד על דעתו. תהליך אמיתי של הצלחה חינוכית כרוך בהקניית אחריות אישית על החיים בכלל ועל החיים הרוחניים בפרט, כך שהילד-התלמיד יהיה אחראי למעשיו, יידע את ערך הזמן ומיצויו, וכך יוכל למקם את סדרי העדיפויות בחיים, ומתוך כך ייקח גם אחריות על כישלונותיו ויידע מתוך אחריות אישית לתקן וליישר את אורחותיו להבא.
הגמרא מתארת מה עשה ר' חייא כדי שלא תשתכח תורה מישראל. היא מספרת כיצד זרע פשתן וכותנה. אחר שגדלו הזרעים והבשילו פקעות הכותנה וקני הפשתן קצר אותם, שטח לייבוש, ניפץ, טווה חוטים, שזר חבלים מהחוטים הללו, ומהחבלים עשה מלכודות ומכמורות וצד בהם צביים לצורך העור שלהם, ואת הבשר האכיל ליתומים. אחר כך התקין מגילות מהעור של הצביים, ועליהם כתב את חמשת חומשי התורה וששת סדרי המשנה. עם המגילות הוא הלך לערים שאין בהן מלמדי תינוקות, ולימד חמישה ילדים בחמישה חומשי התורה, וכן שישה ילדים את ששת סדרי המשנה. אחר כך אמר להם שכל אחד ילמד את חברו מה שהוא יודע.
דברים רבים אפשר ללמוד מסיפור מפליא זה על השקעה חינוכית, אך נדמה שהרעיון המרכזי הוא כיצד יוצרים דור ממשיך מתוך ראייה רחוקת טווח שלא תשתכח תורה בישראל. כיצד יוצרים דור בעל שיעור קומה שבו כל אחד מהלומדים לוקח אחריות על הכלל, וכך כל אחד מהתלמידים לומד, אך גם מקבל אחריות ללמד אחרים ולהעביר את המסורה לדורות הבאים. זוהי מדרגת לימוד בגדלות ולגדלות.
כשאנו עוסקים בחינוך אנחנו צריכים לא רק לדאוג לקיומם הפיזי והרוחני של ילדינו, אלא לבנות ראייה מחשבתית כוללת בכך שאנו מחדירים להם את המסר שהאחריות על העם והדור מוטלת על כתפיהם. נדמה שמהלך כזה של לקיחת אחריות עומד בבסיס הימים הנוראים, שבהם נדרש האדם לחשוב בעומק על מעשיו ולתת עליהם דין וחשבון לעצמו וכלפי בוראו.
בעיצומו של יום הכיפורים אנו מפטירים בנביא בספר יונה. רבות נכתב על השאלה למה דווקא ספר יונה הוא הנקרא בענייני התשובה יותר משאר הספרים. ייתכן שהתשובה לכך היא שיש ניגוד מוחלט בין בריחתו של יונה לתשובתו המלאה של מלך נינוה, שבניגוד להערכתו של יונה דווקא מקבל על עצמו את מלוא האחריות ועושה מעשה.
דור הבריחה
דורנו הוא דור הבריחה. אנשים בורחים מאחריות. רק בודדים מבינים את גודל משקלו של כל תלמיד ותלמיד שיהיו נושאי דגל האומה בגדולתם. הטלת אחריות משמעותה ראייה והתייחסות בגדלות אל ילדינו-תלמידינו, והדבר יכול לבוא לידי ביטוי בהיבטים רבים כמו סגנון הדיבור, תוכן הדיבור, הטלת תפקידים וקומת הדיבור.
פעמים שאני משוחח עם ראשי ישיבות תיכוניות שמתמודדים עם אתגרים לימודיים תורניים לא קלים, ונדמה שיש איזו מגמת ייאוש התחלתית לפיה לא כדאי לעסוק עם התלמידים בעיון כי "זה גדול עליהם". כאן טמון השינוי. אם היינו כולנו מאמינים בהם שהם מסוגלים, ואנחנו היינו משקיעים את מיטב כוחותינו ללמד אותם בגדלות, להתייחס אליהם בגדלות, הדברים היו נראים אחרת. צריך לתת להם להכין שיעורים בעיון, אפילו קצרים ביותר, אבל שיעמלו, שיעמדו מול הכיתה ויעבירו שיעור לאחרים. החוכמה היא לדעת איך לרומם אותם מתוך עשייה ברוכה.
דוגמה נוספת היא העיסוק עם הבנות בכללי צניעות ולבוש. אי אפשר לחנך לצניעות מתוך רדיפה מתמדת אחרי אורך החצאית והשרוולים. יש להציב כללים ברורים, אך עיקר החינוך יבוא מתוך לימוד הלכתי ומחשבתי. לאחר שיצאו מהאולפנה, רבות מהבנות עושות קיצוצים מכף רגל ועד ראש, כי הייתה רדיפה מתמדת ולא ראייה רחבה של תפקיד הצניעות. בדור כל כך מוחצן וראוותני, התעסקות עם קטנות באופן מתמיד יוצרת אנשים קטנים. דיבור ועשייה וחשיבה בגדלות יוצרת אנשים גדולים על כל המשתמע מכך.
תלמידים, ילדים ואפילו עובדים שעומדים מולם אנשי מעלה שמדברים בגדלות ומעריכים את הכוחות הטמונים בהם, יוצרים אווירה של מיצוי כוחות ורצון לעולם מתוקן ומרומם. לעומת זאת מי שעומדים מול אנשים נחותים שמתעסקים בקטנות באופן תמידי, בחשבונאות מתמדת עם הסובבים אותם, בסגנון דיבור שאינו ראוי, לשון הרע וכו', זה מקנה רדידות בנפש ומטביע חותם של קטנות המוחין אצל הפרט ובסוף גורם נזק לאומה כולה. כמובן שצריך להתעסק גם ביומיום ובפרטים הקטנים כדי ליצור דברים גדולים, אבל אלו צריכים להיות פרטים קטנים לשם השאיפה לממלכת כוהנים וגוי קדוש.
הרב בן ציון אלגאזי הוא ראש מכון צורבא מרבנן וראש בית המדרש בישיבת ההסדר ברמת גן
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
