ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת מרים
רש"י מפרש שהאיש חילל את השבת השניה שבני ישראל היו בה במדבר וז"ל: "ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו - בגנותן של ישראל דבר הכתוב, שלא שמרו אלא שבת ראשונה, ובשניה בא זה וחללה" (במדבר ט"ו לב). לפירוש זה האיש נשאר אנונימי (אבל עיין ברש"י לבמדבר כ"ז ג ולעומתו ב מצודת דוד יחזקאל פרק כ פסוק יג).
לרמב"ן ברור כי "ולפרשה הזאת סמך אחריה ענין המקושש, כי היה בזמן הזה אחר מעשה המרגלים על דרך הפשט. וזה טעם ויהיו בני ישראל במדבר - כי בהתאחר שם העם בגזרה הנזכרת היה המאורע הזה" (שם). גם הרמב"ן איננו מתייחס לשאלה מי היה.
בגמרא מצאנו מחלוקת עקרונית בשאלת הזיהוי:
"תנו רבנן: מקושש זה צלפחד, וכן הוא אומר "ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש וגו' ולהלן הוא אומר (במדבר כ"ז ג) אבינו מת במדבר, מה להלן צלפחד, אף כאן צלפחד, דברי רבי עקיבא. אמר לו רבי יהודה בן בתירא: עקיבא, בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין. אם כדבריך, התורה כיסתו ואתה מגלה אותו! ואם לאו - אתה מוציא לעז על אותו צדיק" (מסכת שבת דף צו ע"ב).
לכאורה רבי עקיבא איננו עונה לקושיותיו החמורות של רבי יהודה בן בתירא, ננסה להבין את המחלוקת. לבן בתירא טענה כפולה: א. למה להשמיץ את הצדיק, אביהן של הבנות היקרות שלימדו אותנו פרק בהלכות חיבוב הארץ. ב. אתה מפרש כנגד מגמת הכתוב שהיא להסתיר את זהותו של המקושש.
על טיעונו הראשון, יכול רבי עקיבא לענות כי "מקושש לשם שמים נתכוין". כך הבינו את הדברים בעלי התוס' בשם המדרש וז"ל: "דאמר במדרש דלשם שמים נתכוין שהיו אומרים ישראל כיון שנגזר עליהן שלא ליכנס לארץ ממעשה מרגלים שוב אין מחויבין במצות, עמד וחילל שבת כדי שיהרג ויראו אחרים" (בבא בתרא דף קיט עמוד ב ד"ה אפילו).
על טיעונו השני יענה רבי עקיבא שזו דרכו של הכתוב לפרש באמצעות רמזים. זו שיטתו של רבי יוסי בן חלפתא התנא שכתב את "סדר עולם רבה". הקביעה "לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש" 1 משמשת כאבן יסוד בבנין הפרשנות שבנו חז"ל לכתובים. היא זו שעומדת ביסוד הלימוד של חלק גדול משלש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהם. כלל זה עם חברו "דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר" (ירושלמי ראש השנה פ"ג ה"ה) ביחד נותנים בידנו כלי רב עוצמה. שיטה זו מאפשרת לנו להבין מקור אחד באמצעות השוואתו למקור אחר, בו התורה משתמשת באותם ביטויים. הרווח הוא כפול ומשולש, כי הוא מלמד לשני הכיוונים, וברגע שההשוואה היא לגיטימית הרי שהרווחנו "מקור" שלישי חדש והוא, המסקנות הנובעות מן ההשוואה. רבי עקיבא טוען טענה מאוד עקרונית - לך (רבי יהודה) נדמה כי הכתוב כיסה, אין הדבר כך, באמצעות השימוש בביטוי "במדבר" בשתי הפרשיות, הכתוב פירש לנו מי הוא המקושש ומה היה חטאו של צלפחד. גם כבודו של צלפחד נשמר שהרי לשם שמים נתכוין.
עקרון זה חשוב מאוד, שהרי הוא מבוסס על הנחת היסוד שהתורה כולה ניתנה כספר אחד מן השמיים ולאחר מכן כל התנ"ך, שנחתם בנבואתם וברוח קדשם של אנשי כנסת הגדולה, גם הוא ספר אחד שמפרש את עצמו באמצעות מילים מנחות ורמזים בכתובים, המקשרים גם בין פרשיות רחוקות שכל אחת מהן נמצאת במקום אחר או אפילו בספר אחר.
הבה נתפלל כי הקב"ה יזכה אותנו להמשיך וללכת בדרכם של חז"ל לסנגר על כל יהודי ולזכות לגלות את אותם רמזים נפלאים שהעיסוק בהם הוא חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
