ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- חופה, חתונה ושבע ברכות
מן הידועות שנישואין כוללים בתוכם, זה לצד זה, מרכיבים הלכתיים מחויבים ומנהגים עדתיים מגוונים. דא עקא, העת החדשה, מיזוג הגלויות והמודרנה בכלל, הביאו לכך שחלק מאותם מנהגים, ודווקא האשכנזיים, נשכחו ונעלמו כמעט לחלוטין, וחבל.
הנה דוגמה למנהג שקנה לו שביתה משמעותית בספרי קדמונים ואף בפוסקים, ובכל זאת דומה שכמעט אין מי שנוהג אותו. מדובר במנהג שבזמנו רווח למדי בארצות אשכנז של מערב אירופה. זהו זמר שנאמר לכבוד החתן בשבת חתן שהקדימה את מועד הנישואין - פיוטו של רבי אביגדור קרא "אחד יחיד ומיוחד".
כך מובא בספר המנהגים הקדום (מלפני כ 300 שנה) נוהג כצאן יוסף, חיבורו של ר' יוסף יוזפא (קאשמן-סג"ל) איש פרנקפורט: "שבת שקודם החתונה מרבים בשמחה לכבוד החתן... אותו שבת הוא חיוב לקרותו לספר תורה... ומזמרים לו אחד ומיוחד". לימים כך כתב ר' יצחק זליגמן בער (בעל סידור 'עבודת ישראל' הנודע בקהילות אשכנז) בספרו תיקון הקורא והסופר: "נוהגים שיזמר לו החזן זמר 'אחד יחיד' קודם שיאמר אליו מי שבירך". אף לאחרונה כתב רמ"ש ורשבסקי מאמר על "אלף שנות חיים יהודיים – יהדות אלזאס" (פורסם בתוך קובץ 'יהדות אלזאס'), וציין שמנגנים את הזמר בשבת שלפני הנישואין "כדי להודיע ברבים על אירוסין או על נישואין".
ענין זה של "זמר לחתן" מתועד גם בפסיקה. כך למשל ציין בעל ה'לבוש' שהחיוב להעלות את החתן לתורה בשבת שלפני נישואיו הוא "דווקא למי שמזמרין אותו", ולעומת זאת "לאלמון שאין מזמרין אותו אין חיוב". החרה-החזיק אחריו ה'מגן אברהם' שאם כך עשו ואולם החתונה נדחתה, אזי "אם רוצה שיזמרו אותו – הוא חיוב שנית בשבת שלפני החתונה". כלומר לא העלייה לתורה היא עיקר והזמר מתווסף, אלא להפך: הזמר הוא עיקר והעלייה לתורה אינה אלא תוספת - העלייה מאפשרת את הזמר לחתן. וכך עוד פוסקים רבים (האריך בדבר הרב ב"ש המבורגר, בספרו שרשי מנהג אשכנז, ג: זמר לחתן בעלותו לתורה).
מאבק בהתבוללות
פיוטים שונים התחברו לעניין זה, ואולם אחד ומיוחד שבהם הוא פיוטו של רבי אביגדור קרא "אחד יחיד ומיוחד". רבי אביגדור קרא הוא דמות מוכרת למדי. הוא היה דיין ברגנשבורג, שממנה הגיע לפראג ואף שם שימש כדיין וגם ראש ישיבה. הוא חיבר שו"ת ופיוטים, כנראה שעסק גם בקבלה ויש המתעדים היכרות וידידות קרובה שלו עם מלך בוהמיה ונצל הרביעי, היכרות שאף הובילה את המלך הנוצרי להודות באמונה היהודית. רבי אביגדור נפטר בשנת ה'קצט (1439) וקברו הוא הקדום ביותר בבית הקברות היהודי העתיק של פראג. רבי אביגדור נחשב לאחרון פייטני אשכנז הראשונים.
ענייני אמונות ודעות מאוד העסיקו אותו ולא מפתיע שזה עיקר עניינו של הפיוט. אגב, לא למותר לציין שכנראה בשל החשיבות היתרה שרבי אביגדור ראה בו, הוא חיבר אותו בשתי לשונות: בעברית וגם ביידיש:
"אחד יחיד ומיוחד אל, נדרש לבר לבב שואל, אך טוב א-להים לישראל – הללויה / בורא כל ממש מתוהו, אם יש פועל כמעשהו, מי הוא זה ואיזהו – הללויה / יהודי נוצרי ערבי בינה, לא נראית לאל כל תמונה, דרכיו משפט א ל אמונה – הללויה / גוף אין לו גם דם ובשר, ובידי אדם לא נמסר, אמונת שבטים שנים עשר – הללויה / דת תורתו החכימנו, בתרי"ג מצוות הכתירנו, הוא עשנו ולו אנחנו – הללויה / וביום שבת וברית מילה, באותות [באורות] עלינו נגלה, לשם ולתפארת ולתהילה – הללויה / רז האמונה בכל האיים, לא נמצאת רק בעבריים, הבמות תהיינה לעיים – הללויה / קיני נעמן גם עובדיה, רחב נעמה ורות המואביה, נכנסו בדת תושיה – הללויה / רודפי יושר בכוונה, הם נמסרים בסכנה, אנא ה' הושיעה נא – הללויה / אדון בכל שלמות מושלם, ברך עמך כולם, מעתה ועד עולם – הללויה".
האמת היא ששיוך הפיוט דווקא לנישואין ולחתן אינו ברור לכאורה, שכן עניין זה כלל לא מוזכר בפיוט. לא בכדי נשברו על כך אפוא לא מעט קולמוסים. ואולם, ייתכן שספר דברים שבו אנחנו מצויים מבהיר את העניין.
אחד הנושאים שעוברים כבריח התיכון בחומש זה הוא המאבק בעבודה זרה. נושא זה חוזר ונשנה שוב ושוב. לא פעם מוזכר בנושא זה חשש ההתבוללות והטמיעה שנגרמות כתוצאה מנישואין לבנות ניכר: "ולא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך. כי יסיר את בנך מאחריי ועבדו אלוהים אחרים וחרה אף ה' בכם והשמידך מהר" (דברים ז, ועוד).
כך אצל משה ערב הכניסה לארץ ישראל, כך לימים בשיבת ציון של עזרא שמורה על גירוש הנשים הנוכריות, כך גם אחר כך התמודדות חז"ל שגזרו לא מעט תקנות כדי להרחיק מקירבה לגויים ומחיתון איתם, ולמעשה כך גם היום: מן הידועות שנישואי תערובת הם הם גורם משמעותי וראשוני ביותר להתבוללות. היפוכו של דבר נישואין כדת משה וישראל, שהם ערובה לשמירת אמונה בטהרתה. מה מתאים אפוא לנישואים כהלכה יותר מהפיוט "אחד יחיד ומיוחד"! ואם כך, אולי הגיעה השעה להחזיר עטרה ליושנה?
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
