ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- סעודה וברכות הנהנין
תשובה: אכן אנו מברכים לפני שאנו אוכלים וגם לאחר האכילה. התפקיד והמשמעות של כל ברכה שונה, כפי שנבאר להלן-
הברכה לפני האכילה היא נטילת רשות להנות מהאוכל, כשם שאדם לא נוטל חפץ מחבירו ללא רשותו, כך בברכה לפני האכילה אנו מכירים בעובדה, שהעולם הוא יצירתו של הקב"ה ומשלו אנו אוכלים. אמרו חז"ל האוכל בלא לברך כאילו גוזל את הקב"ה. מעבר לנימוס הרגיל המחייב להודות, הודאה מכובדת יותר נעשית באופן שהאדם המודה מפרט בפני מיטיבו על מה בדיוק הוא מודה לו, כך תקנו חז"ל ברכה ספציפית לכל סוג מאכל משום שכך ההודאה מכובדת יותר.
בברכה שלאחר האכילה, המיוחד הוא, שאנו מודים גם כשאנו שבעים, פעמים רבות אדם זוכר את מי שמיטיב עימו בזמן שהוא חסר או רעב, אך בשעת השבע והשלמות, אדם נוטה לשכוח את מיטיבו, בברכה שלאחר המזון אנו מודים לה' גם כשאנו שבעים. זהו לימוד גדול! להכיר טובה גם כשכבר איננו חשים את החיסרון, אנו זוכרים את הקב"ה המיטיב עימנו גם במצב זה. כוונה זו של ברכת המזון כתובה כמעט במפורש בפרשת השבוע שלנו, התורה אומרת "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוהיך" זוהי המצווה לברך אחר האכילה ובפסוקים לאחר מכן אומרת התורה "השמר לך פן תשכח את ה' אלוהיך...פן תאכל ושבעת...ושכחת את ה' אלוהיך.." כלומר ברכת המזון מלמדת אותנו לא לשכוח את ה' בעת השבע..
לברכה לאחר האכילה יש תפקיד ומשמעות נוספת, בעת הרעב והחיסרון, אדם מחפש להשלים את הצרכים הבסיסיים שלו, זה מה שמעסיק אותו, הוא לא עסוק בשאלות הגדולות והחשובות של החיים משום שראשו לא פנוי לעסוק בהם. ברכת המזון מלמדת אותנו שאמנם הצרכים הבסיסיים של חיינו חשובים מאד, אך לא יתכן שהם יהיו תכלית הכל! לאחר האכילה, בעת השבע אנו מברכים ברכת המזון ומתפללים עבור רעיונות גדולים, ירושת הארץ בנין ירושלים ועוד, כלומר איננו מסתפקים במילוי הצרכים הבסיסיים של חיינו אלא רואים בהם הכנה חשובה הכרחית ונעימה לקראת מימוש הרעיונות הנשגבים אליהם אנו שואפים (ראה עין איה ברכות פרק ז פסקא ז).
אם נעמיק עוד במשמעות ברכת המזון נבין, שדוקא לאחר האכילה, לאחר העצמת הצד הגשמי באדם, לאחר התרחבות חייו של האדם, ברכת המזון נותנת משמעות וכיוון לכל העולם הגשמי שהתפתח בנו לאחר האכילה.
כמו כן, לפעמים אדם הנתון בעצבות, נכשל באכילה יתירה, תחושת חיסרון וריק פנימי מביאים אותו להשלים את החיסרון באכילה מיותרת, אכילה כזו מביאה על האדם תוספת צער ותחושת מגושמות מיותרת, ומבאר הרב קוק בספר מידות ראי"ה (העלאת ניצוצות סעיף ו) שגם את האכילה המיותרת ותחושת העצבות יכול האדם להפוך לשמחה! באמצעות ברכת המזון, אדם מעורר בעצמו לאחר האכילה רצונות ורעיונות טובים, כל אישיותו מתעלה, וגם האכילה המיותרת מגיעה לתיקונה, כמובן עם הזהירות להבא לאכול בשמחה לשובע נפשו ולא להוסיף אכילה מיותרת. (בכתיבת רעיונות אלו נעזרתי בפניני הלכה של הרב מלמד שליט"א).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
