ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- ציצית ותפילין
א. ארבע שיטות בסדר הפרשיות בתפילין (רש"י, ר"ת, שמושא רבא, ראב"ד)
ב. אין חובה להניח תפילין דר"ת. אך, רבים נוהגים להניחם ולדעת הרבה פוסקים אין בזה יוהרא.
א. מחלוקת רש"י ור"ת בתפילין
בתפילין כתובות ארבע פרשיות: קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמע.
רש"י ור"ת חולקים מהו הסדר בו מניחים את הפרשיות בבתים. לרש"י מניחים לפי סדר כתיבתן בתורה. לכן הסדר הוא: קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמע. לר"ת ההוויות (כלומר הפרשות בהן כתוב 'והיה') סמוכות זו לזו. לכן הסדר הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע.
לשתי השיטות, הפרשיות מונחות משמאל המניח- לפי שאז הן מסודרות מימין לשמאל לקורא (העומד מול המניח).
יש עוד שתי שיטות: שימושא רבא- סדר הפרשיות כרש"י, אבל ההנחה בבתים היא מימין המניח לשמאלו. ראב"ד- סדר הפרשיות כר"ת, אבל ההנחה בבתים היא מימין המניח לשמאלו 1 .
ב. האם צריך להניח תפילין של ר"ת?
בשו"ע כתב שירא שמיים יניח תפילין של ר"ת, אך מאידך, לא יעשה כן אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות.
אכן, בקהילות שונות (אצל חלק מהספרדים ואצל החסידים) התפשט במאות השנים האחרונות המנהג להניח תפילין של ר"ת גם לבעלי בתים. ויש לזה כמה סיבות:
א. לשיטת האר"י הקדוש שתיהן אמת, ויש להניח שתיהן.
ב. אחרי שהתפשט המנהג, שוב אין בזה יוהרא.
מאידך, לדעת הגר"א אין להניח תפילין של ר"ת כלל 2 .
[על אופן ההנחה לנוהגים להניח- בהלכה שבועית שבוע הבא].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
