ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
כזה הוא הספר 'פאת השולחן', העוסק במצוות התלויות בארץ, ושואף להשלים את 'השולחן ערוך' בתחום זה. את הספר חיבר רבי ישראל משקלוב מגדולי תלמידי הגר"א וממנהיגי עליית הפרושים לארצנו הקדושה, שהשבת, ט' בסיוון, הוא יום ההילולא שלו.
רבי ישראל עלה לארץ בראש משפחתו ומשפחות נוספות, אך נאלץ כעבור חודשים ספורים לצאת ממנה למסע גיוס כספים, כדי לאפשר את הקיום החומרי של בני עדתו בארץ. שלוש שנים שהה בנכר, ולבסוף חזר ארצה בשנת תקע"ג בתקווה להתמסר ללימוד תורה ולהרבצתה. אולם אז פרצה מגפה בארץ, והוריו, אשתו ורבים מילדיו וחתניו מתו. הוא נותר רק עם ילדה קטנה, וכך הוא מתאר בהקדמה לספרו:
"והייתי כשוכב בלב ים באש התבערה הנזכר, ואוהבי ורעי רחקו ממני, והייתי שוכב על הגג בוכה ומתנפל ומתחנן לפני אבינו שבשמים. ובתי הצנועה מרת שיינדל תח' הייתה גם כן קטנה חולה מוטלת על ידי, ודמעתי על לחיי עיני ירדו מים על כל אשר עבר עלי וגדול כים שברי".
באותה שעה מחליט רבי ישראל לאחוז בדרכו של יעקב אבינו, לנדור בעת צרה והוא נודר: "לחבר חיבור בסדר זרעים בתלמוד ירושלמי" בשיטת רבו הגר"א. מיד לאחר שהוא נודר את נדרו, הוא מעיד- "ונרדמתי בשינה מתוך הבכי, ונדמה כאילו אחד בא ויגע בי, ויעירני כאיש אשר יעור משנתו, וכה אמר לי- נגוף ורפוא, ומן אז והלאה הופיע חסדו עלי, ויצילני...".
בכך לא תמו ייסוריו של רבי ישראל, וגם לא עלילותיו של הספר. רבי ישראל נושא שוב אישה, מקים משפחה חדשה, נושא בעול הקהילה וסובל רדיפות רבות. הוא מושלך לכלא, בניסיון לסחוט מהיהודים כסף פדיון.
שתים עשרה שנים מאוחר יותר, הספר עוד לא יצא לאור, ובשנת תקפ"ה, שנה גשומה במיוחד, התמוטטו בתים רבים בצפת וקברו את היושבים בהם. גם ביתו של ר' ישראל התמוטט ובני ביתו ניצלו בנס. ר' ישראל ראה בכך נס וניסיון, על אשר אחר לשלם את נדרו.
עברו עוד תשע שנים, ובשנת תקצ"ד הוכן הספר לדפוס בבית הדפוס של ר' ישראל ב"ק בצפת, אולם הדרוזים כבשו את צפת ו...הרסו את בית הדפוס. בנס נותר לפליטה כתב היד של "פאת השולחן". בסופו של דבר יצא הספר לאור בשנת תקצ"ו (23 שנים לאחר הנדר)...
שלושה דברים נקנים בייסורים – תורה, ארץ ישראל ועולם הבא. כשמצטרפים ביחד כל השלושה – תורת ארץ ישראל שבזכותם זוכים לעולם הבא, על אחת כמה וכמה. אולם, לא אלמן ישראל, ובזכות אנשים גדולים כרבי ישראל משקלוב, שעמסו שכמם לסבול את כל משא הייסורים הזה, שבה והתגלתה תורת ארץ ישראל.
ולאחר שנים רבות של שכחה, שוב זוכים אנו ללמוד ולקיים את הלכות מצוות התלויות בארץ. במעמד הר סיני בשבועות, קיבלנו תריג' מצוות המביאים חיים לעמינו. במהלך הגלות נעלמו מאיתנו רוב התריג', ומאז דומה עם ישראל לאדם שהלב שלו עובד רק בחלק מהסיבולת שלו. והנה, זכינו, ואותם מצוות התלויות בארץ שבות אלינו, ואנו זוכים שוב לתוספת חיים בזכותן.
ראויים הדברים לתקופה זו בשנה. מי שיסתכל בפרשיית המועדים אשר בפרשת אמור, יגלה שבלב הפרשייה מופיעות לפתע שתי מצוות 'לא קשורות'- מצוות פאה ומצוות לקט. מצוות אלו מופיעות בסיום פרשיית חג השבועות. ונראה על דרך הפשט, שבכך רצתה התורה להדגיש, שבימים אלו, עת קציר חיטים, עלינו לדקדק במצוות התלויות בארץ.
ויהי רצון, שכשם שמצוות אלו שבו לחיים, כך נזכה להשיב על תילן את כל תריג' המצוות, וישוב ליבנו לפעול בשלימות, ולהזרים חיים לנו ולעולם כולו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
