ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"תניא, רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל. רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם, בניסן נולדו אבות, בניסן מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל" (מסכת ראש השנה דף י עמוד ב דף יא עמוד א).
האבן עזרא, על פרשתנו (כ"ה ט), מביא מענייני הפרשה כמה הוכחות לשיטת רבי אליעזר (שלדעתו אין תשובה עליהן) ואלו הן:
1. בתפילת ראש השנה קבעו חכמים "זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון".
2. תקיעת השופר של היובל היא בתחילת השנה-בתשרי.
3. מצוות הקהל גם היא מתאימה להתחלת השנה שהרי נאמר בעניינה:
"הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אלוקיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים ל"א יב) "ולא יתכן להיות אחר חצי השנה".
4. חג הסוכות הוא חג האסיף והתורה מגדירה אותו "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה" (שמות כ"ג טז) ואילו לשיטת רבי יהושע הוא באמצע השנה.
5. רשימת האיסורים של עבודת האדמה בשנת היובל פותחת באיסור זריעה וז"ל הכתוב "יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ" (ויקרא כ"ה יא).
גם רשימת העבודות האסורות בשמיטה פותחת באיסור זריעה וז"ל הכתוב:
"וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר: אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ" (שם, שם ד). "ובמרחשוון יחלו בארץ ישראל לזרוע".
6. אם שנת השמיטה הייתה מתחילה בניסן הרי שאי אפשר היה לקצור את מה שנזרע בששית ואי אפשר היה לזרוע בשביעית ואם כך שני יבולים היו חסרים בכל שנת שמיטה ובפעל לא היו זורעים גם בשישית "והכתוב אמר לא תזרעו - בשנה השביעית לבדה".
נשאלת השאלה כיצד התמודד רבי יהושע עם הוכחות חזקות אלה. לפני שנתרץ את הקושיות נציין כי חז"ל לא הכריעו במחלוקתם. לגבי חלק מן העניינים אנו רואים בא' בניסן ראש השנה כגון לחודשים ולמלכים ולגבי ענינים אחרים אנו רואים בא' בתשרי כראש השנה כגון לשנים. ועכשיו נתרץ את שיטתו של רבי יהושע.
בדברינו לפרשת תזריע הזכרנו את העקרון שמערכות הזמן של הגברים והנשים שונות זו מזו. לוח השנה השמשי מתאים יותר לגבר העובד בשדה מצאת החמה ועד שקיעתה. הוא זה שחייב גם במצוות עשה שהזמן גרמא. לעומת זאת לוח השנה המבוסס על מערכת של שנים עשר חדשים מתאים יותר לעולמן של הנשים. ההוכחות של "אבן עזרא" מבוססות בעיקר על עניינים הקשורים לשנה החקלאית שהיא במהותה שנה שמשית. אין כל ספק כי השנה החקלאית הקודמת מסתיימת בחג האסיף ומתחילה בחודש תשרי לקראת הזריעה החדשה. כיון שמצות הקהל קשורה לסוכות, מצווה זו מתקיימת בחודש תשרי, גם למ"ד בניסן נברא העולם. לכן ברור שרבי יהושע איננו מתרגש מקושיותיו של האבן עזרא כי כולן מבוססות על כך שהתורה מתייחסת לשנה החקלאית, כזו שמתחילה בתשרי ועל כך, כמו שציינו, אין מחלוקת. המעניין הוא שאכן הלחץ הנפשי המופעל על האיש הרבה יותר משמעותי לקראת ראש השנה שלו בא' בתשרי ולעומתו הלחץ הנפשי הרב המופעל על האישה לקראת ראש השנה שלה בחודש ניסן. לכן נסכם ונאמר שהעולם מבחינות מסוימות נברא בתשרי ומבחינות אחרות בניסן ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.
הבה נתפלל כי נזכה תמיד להבין עקרון זה וממילא כל מחלוקת תביא להכרה במאחד העומד מאחוריה "כל מחלוקת לשם שמים סופה להתקיים"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
