ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
הקטעים נערכו בסיוע כותבי העלון השבועי של מרכז מורשת הרמב"ם
השבוע אנו חוגגים את יום שחרורה של ירושלים. ביום זה זכינו לשוב ולהתרפק על אבני הכותל. ביום זה חשנו את פעמי המשיח המעוררים אותנו להתדפק על חצרות בית ה' ולהכין עצמנו להשלמת תהליך הגאולה. במאמר זה ננסה לעמוד על ייחודה של ירושלים ועל היחס שבינה למלכות בית דוד מתוך עיון בכתבי הרמב"ם והעוסקים במשנתו.
ירושלים מאגדת בתוכה שני עניינים שלכאורה אינם קשורים זה לזה באופן ישיר: מחד היא עיר הקודש והמקדש , ומאידך היא עיר המלכות . ואולם הרב אברהם שפירא זצ"ל למד מדברי הרמב"ם שיש קשר אדוק והכרחי בין שני ההיבטים:
"ירושלים השלימה והבנויה היא הגמר של מלכות בית דוד. בנין המקדש הינו חלק ממלכות ישראל, שכן הרמב"ם מונה את מצוות בנין בית הבחירה בשני אופנים, וכל אחד מפסוק אחר. בהלכות בית הבחירה כותב הרמב"ם: 'מצות עשה לעשות בית לה' שנאמר: ועשו לי מקדש' , ובהלכות מלכים (כתב שיש מצוות עשה) 'לבנות בית הבחירה, שנאמר: לשכנו תדרשו ובאתה שמה', והיינו כי חלק ממלכות ישראל היא בהקמת בית המקדש. כמו כן, מן העבר השני, חלק מבניין המקדש מושלם דווקא על ידי מלכות ישראל"
(חוברת "שאלו שלום ירושלים", ישיבת מרכז הרב, תשס"ט, עמ' ט)
הרב שפירא למד מדברי הרמב"ם שישנם שני היבטים לבניין בית הבחירה: האחד נוגע לעצם קדושתו של הבית – בית לה', כפי שביאר הרמב"ם בהלכות בית הבחירה. השני מצד עם ישראל –מלכות ישראל מושלמת באמצעות בית המקדש, כפי שביאר הרמב"ם בהלכות מלכים.
נראה לבאר את ההשלמה שבית המקדש נותן למלכות לפי דברי הרמב"ם בעניין מלך המשיח:
"המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד לישנה הממשלה הראשונה ובונה מקדש ומקבץ נדחי ישראל. וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם. מקריבין קורבנות ועושין שמִטין ויובלות, ככל מצותן האמורה בתורה".
(הלכות מלכים יא, א)
האומה בתחייתה שבה לבית חייה וזוכה לחדש את ימיה כקדם בקיום כל המצוות כולן. בניין בית המקדש הוא החותם וההשלמה לתהליך המהותי והיסודי של תחיית הקודש של האומה. משום כך מתפקידיו של המלך האידאלי מבית דוד, הוא המלך המשיח, לבנות את בית המקדש.
היבט נוסף עולה מהגמרא במסכת ברכות:
"תניא, רבי אליעזר אומר: כל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה, בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים – לא יצא ידי חובתו".
(ברכות מח, ב)
והסביר זאת הרמב"ם בהלכות ברכות:
"ברכה שלישית פותח בה: רחם ה' אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלם עירך, או: נחמינו ה' אלהינו בירושלם עירך וחותם בה בונה ירושלם, או מנחם עמו בבניין ירושלם, ולפיכך נקראת ברכה זו נחמה. וכל מי שלא אמר מלכות בית דוד בברכה זו לא יצא ידי חובתו, מפני שהיא עניין הברכה שאין נחמה גמורה אלא בחזרת מלכות בית דוד"
(הלכות ברכות ב, ד)
כתב על כך הרב יצחק זאב סולוביי'ציק, הרב מבריסק:
"הרי דחזרת מלכות בית דוד הוא מעניין בניין ירושלים, ואין ירושלים גמורה אלא בחזרת מלכות בית דוד"
(חידושי מרן רי"ז הלוי על התורה, תהילים ל, א)
בדברי הרמב"ם האלו מתבאר שמלכות בית דוד היא השלמה לבניינה של ירושלים. בניינה של ירושלים, והנחמה שיש בכך לעם ישראל אינה מושלמת אלא על ידי כוננות מלכות בית דוד.
אם כן למדנו שישנה זיקה הדדית בין מלכות בית דוד לירושלים, שאף אחת מהן אינה מושלמת אלא בהשלמתה של האחרת.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










