ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
א: מצוות ישוב הארץ. עיקר מצוות ישוב ארץ ישראל תלויה בריבונות עם ישראל על ארץ ישראל ולא בהתישבות של יחידים כפי שכותב הרמב"ן (בהשגות לספר המצוות מצות עשה ד) "נצטוינו לרשת את הארץ ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה". בהקמת מדינת ישראל מקיימים אנו מצווה חשובה זו.
ב: קיבוץ גלויות סיום הגלות והתחלת הגאולה. לאחר שנים רבות בהם עם ישראל היה ללעג וקלס בין האומות ושמו של הקב"ה היה מחולל בגויים (ראה יחזקאל לו) זכינו לשוב לארצנו להקים בה מדינה ולהפריח את השממה. וכפי שכתב רש"י במסכת סנהדרין (צז) "כשתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה אז הקיץ הקץ ואין לך קץ מגולה יותר". ואע"פ שעם ישראל עוד לא שב כולו בתשובה שלמה כבר כתב בעל או"ח הקדוש (ויקרא כה כח) "קץ הגלות ישנו אפילו יהיו ישראל רשעים גמורים".
ג: הצלת כלל עם ישראל. הקמת מדינת ישראל מהווה לעם היושב בה ולעם ישראל בעולם כולו הצלה ממשית ממוות לחיים. עד הקמת המדינה לא יכולנו להתגונן מפני אויבינו ומאז הקמתה בחסדי ה' אנו מתגוננים מנצחים ומצילים חיים של יהודים רבים. גם ליהודי חו"ל מדינת ישראל מהווה הצלה ומשענת גדולה ובזכות הקמתה המלחמה באנטישמיות יעילה יותר. גם מבחינה רוחנית מדינת ישראל מהווה הצלה גדולה לעם היהודי, בשנים שלפני הקמתה ההשכלה וההתבוללות התפשטה בקהילות היהודיות עד כדי סכנה להכחדתן, הקמת מדינת ישראל עצרה את התהליך המסוכן הזה ומעבר לכך מדינת ישראל הפכה להיות המרכז התורני הגדול העולם בקנה מידה שלא היה כמוהו מאות שנים.
יש לציין שעל פי חכמת הנסתר והקבלה יש משמעויות נוספות רבות ועמוקות למהלך שיבת ציון בו אנו נמצאים, הדברים ארוכים ומובאים בספרי הנסתר ובספרי האורות של הראי"ה קוק זצ"ל ואכמ"ל.
הלכות יום העצמאות
קביעתו כיום טוב
מצווה לקבוע יום טוב לשמחה והודאה לה' ביום שנעשית בו תשועה לישראל. וכך נהגו ישראל בקהילות רבות בהוראת רבותיהם לקבוע ימי שמחה לכבוד ניסים שנעשו להם. יום העצמאות נקבע בהוראת הרבנים ליום שמחה והלל וכך מעיד הגאון הגדול הרב משולם ראטה זצ"ל בשו"ת קול מבשר: "הנה אין ספק שהיום ההוא ה' באייר שנקבע על ידי הממשלה וחברי הכנסת שהם נבחרי הציבור ורוב גדולי הרבנים לחוג אותו בכל הארץ זכר לנס על תשועתנו וחירותנו, מצווה לעשותו שמחה ויום טוב ולומר הלל" וכן כתב הרב יוסף משאש זצ"ל (רבה של חיפה מחבר שו"ת מים חיים) בתשובה לשאלה על יום העצמאות (אוצר המכתבים ח"ג אג' א תשסט): "עושים אותו יום טוב בהלל גמור ובהודאה למלך הכבוד ברוך הוא ואוכלים ושותים ושמחים..."
גילוח ותספורת
מתגלחים ומסתפרים לכבוד יום העצמאות. כך כתב הראשל"צ הרב יצחק ניסים (שו"ת יין הטוב ח"ב יא) שמנהגי האבלות בספירת העומר לא נוהגים ביום העצמאות, וכן פסק הגאון רבי דוד בן בארון זצ"ל רבה הראשי של תוניסיה בשו"ת מצא חיים עמ קמא, וכן היתה דעת מרן ראש ישיבת מרכז הרב הרב שפירא זצ"ל. והרב צבי יהודה הכהן קוק היה מקפיד על תלמידים שלא התגלחו לכבוד החג. וכן פוסק להלכה מו"ר הרב ליאור שליט"א ועוד פוסקים ורבנים רבים. ולמעשה המנהג בישיבת מרכז הרב ובנותיה להתגלח לכבוד יום העצמאות. ועיין עוד יבי"א ח"י תשובה נג במילואים.
הגילוח והתספורת יהיו לעת ערב לקראת ההליכה לבית הכנסת (ראה סימן תצג מ"ב ס"ק יג).
תפילות יום העצמאות
אין אומרים תחנון ביום העצמאות ובמנחה שלפניו.
באים לבית הכנסת בלבוש חגיגי (הגאון רבינו שלום משאש זצ"ל רבה של ירושלים היה בא לבית הכנסת לתפילות יום העצמאות בלבוש חג ולאחר מכן היה מזמין אורחים לביתו לסעודת חג בשיר והלל לה' יתברך).
בליל יום העצמאות מתפללים תפילה חגיגית כמובא בסידורים על פי הוראות הרבנים והרבנות הראשית לדורותיה. התפילה כוללת פרקי תהילים, חלקים מפיוט לכה דודי, קבלת עול מלכות שמים ותקיעת שופר.
בתפילת שחרית מוסיפים באמירת מזמורים. ולאחר חזרת הש"ץ אומרים הלל. יש אומרים שאף שיש להודות לה' ביום העצמאות באמירת הלל מכל מקום אין לברך עליו, ואחרים סוברים שיש לברך על ההלל (ראה דעות הפוסקים בספר פניני הלכה זמנים עמוד 81). אנו נוהגים לברך ולהודות לה' על הישועה וההצלה הגדולה שנעשתה לכלל עם ישראל ביום זה. קוראים הפטרה ללא ברכות ועוד כמה תפילות כמובא בסידורים.
ריקודים מחולות וכלי זמר
מצווה לשמוח בשיר וזמר להודות לה' על החסד אשר גמלנו. כך נהגו בישיבת מרכז הרב בהנהגתם של גדולי הדור וראשי הישיבה וב"ה אנו זוכים שכך נוהגים בקהילות ובישיבות רבות (כמובן השמחה והריקודים יהיו בצניעות כדרכה של תורה).
לימוד תורה ביום העצמאות
כחלק מהשמחה וההודאה לה' ראוי ביום העצמאות להרבות בלימוד תורה. וכיום פשט מנהג בהרבה קהילות ליחד את יום העצמאות ללימוד תורה והוא כמובן מנהג יפה מאד. אך צריך לשים לב שהלימוד יהיה מתוך חיבור ושייכות למעלתו של היום ולעם ישראל החוגג אותו בכל אתר ואתר ולא במנותק ממנו חלילה. כמו כן כדאי ליחד חלק מהלימוד לעסוק בעניני דיומא שהם גאולת ישראל וישוב הארץ, אפשר ללמוד חלקים מתיקון ליל שביעי של פסח שם מרוכזים מאמרי חז"ל בעניני גאולה.
להרחבה והעמקה על מהותו והלכותיו של יום העצמאות אפשר ללמוד בספרים הבאים: פניני הלכה זמנים של הרב אליעזר מלמד שליט"א. סידור בית מלוכה של הרב אורי שרקי שליט"א. הלכות יום העצמאות ויום ירושלים לרב רקובר שליט"א. להרחבה בדעתם של גדולי ישראל בנוגע להקמת המדינה ויום העצמאות אפשר לקרוא בספרים המופלאים "אתחלתא היא" של הרב יצחק דדון שליט"א מישיבת מרכז הרב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
