ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- שיעורים נוספים
היה זה לילה שבו התכוננו בני ישראל ליציאה. המצות נאפו, הקורבן הוקרב וכעת ייאכל עם מצה ומרור, בני ישראל מסבים סביב שולחנות כשהחפצים ארוזים בצדם והבן שואל את אביו "מה נשתנה?". מה נשתנה הלילה הזה, שאחרי שנה של מכות בהן היכה ה' את מצרים, אנו יושבים בדרך חירות, בלי פחד מהנוגש המצרי, מה אירע? האב עונה ואומר: הלילה אנחנו יוצאים ממצרים, עוזבים את הגולה ויוצאים בדרך לארץ אבותינו.
אבל בדרך נעצור במקום שבו תהא ליציאתנו משמעות. כדי שמדינתנו העתידית לא תהיה רק מדינה שבה נהיה בני חורין מפרעה, ממצרים, אלא גם תהיה בה משמעות לחיינו (שהרי חירות בלי ערכים מובילה לאנרכיה), שתהיה זו מדינה יהודית על כל המשתמע מכך, נקבל את הספר שהוא מהות חיינו – התורה.
הכוס שלפניה לא מפסיקים
האב לגם עם בנו ארבע כוסות והדגיש: כל כוס שאנו שותים היא כנגד לשון גאולה שאמר האלוקים למשה רבנו, ואנו שותים את הכוסות הללו כבני חורין בניחותא. בין הכוס הראשונה לשנייה נוכל להפסיק ולשתות, גם בין השנייה לשלישית, אבל לא בין השלישית לרביעית. מדוע? כי שלוש הכוסות הראשונות הן כנגד שלוש לשונות גאולה: והוצאתי אתכם מתחת צבאות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה. אבל הרביעית היא כנגד הבטחה נוספת: ולקחתי אתכם לי לעם.
אומרים חז"ל, בין כוס ראשונה לשנייה אפשר להפסיק, בין שנייה לשלישית אפשר להפסיק, בין שלישית לרביעית לא יפסיק. למה? כי שלוש הראשונות מבטאות ביטויי גאולה. הוצאתי, הצלתי, גאלתי. שלוש הראשונות הולכות באותו קו. גאולה, יציאה ממצרים. הרביעית היא העיקר: ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים. אתם יודעים למה הוצאתי אתכם, למה הצלתי אתכם, למה גאלתי אתכם? בגלל "ולקחתי אתכם לי לעם". אי אפשר להפריד בין השלישית לרביעית. אתה רוצה "ולקחתי אתכם לי לעם"? תבין שתזכה למימוש המטרה של היציאה. תעבדון את האלוקים על ההר הזה.
שנה חלפה. במדבר מציינים את היום המיוחד הזה, אבל הפעם סביב משכן השראת שכינה בישראל. מקריבים קורבן פסח, הבן שואל את אביו, והאב עונה תוך אזכור החוויות שצברו במצרים, הן חוויית הקושי והשעבוד, הן חוויית הגאולה.
שנים חולפות. את אותן שאלות שואל הילד שלמה את אביו דוד המלך בירושלים עיר הקודש. את אותן שאלות שואלים הבנים של רבי יהודה הנשיא את אביהם. את אותן שאלות שאלו ילדים את הוריהם לאורך כל שנות ההיסטוריה. גם בגלות, גם בקשיים, וגם בשוב הבנים לארצם. כולם זוכים לשמוע את אותן התשובות: היה קשה, היה סבל רב, זכו אבותינו לראות את היד הגדולה, ויצאנו ממצרים במטרה לקבל תורה ולהיות עם ה'.
דורנו הוא דור שזוכה לראות את עצם קיומו של העם היהודי, ששורד את כל הקשיים שעברו עליו, מתנער מעפר ומאפר, שב לארצו ומקים בה מדינה שתשקף את ערכיו, ערכים שעליהם שמר במשך אלפיים שנות גלות בכל קצווי תבל, למרות שרדפו אותו, נלחמו בו וניסו להשמידו. זהו נס גלוי, חריג בכל קנה מידה. קשה שלא לראות בכך את יד ה'. יד שמכוונת את העם ומביאה אותו לנחלת אבותיו.
אולם עלינו לזכור: לא שאפנו להגיע לאוגנדה. בודדים הלכו בעקבות הברון הירש לארגנטינה. מעטים הקימו קולחוזים באוטונומיה יהודית בבירוביג'אן. עם ישראל רצה לחזור דווקא אל אדמתו, לא למקום זר. ומה שקושר אותו לאדמתו זהו המסר האלוקי שבא לידי ביטוי בארבע לשונות הגאולה, הנחתמות בביטוי גאולה חמישי: "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב, ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'". אי אפשר לנתק בין הביטויים. היציאה ממצרים, הולדת העם וקבלת התורה הם יחידה אחת שבאה לידי ביטוי דווקא בארץ אבותיו, בה יממש את מהותו.
התשובה לתוקפי הרבנות
התקופה האחרונה לא פשוטה היא. ישנו מאבק בלתי פוסק על דמותה של המדינה. האם תהיה זו מדינה יהודית – כחלום הדורות, כציווי האלוקי, כשאיפת מייסדיה (שבאה לידי ביטוי במגילת העצמאות) – או מדינת יהודים בלבד, עם סממנים חיצוניים ותו לא, או שמא מדינת כל אזרחיה. זו השאלה שנמצאת במוקד חיכוכים רבים בין קבוצות באוכלוסיית ישראל. אל מדורת הוויכוח מוטלים ערכים נעלים כצדק, שוויון, כבוד האדם וחירותו, כאילו יש סתירה בין ערכי התורה לערכים אלו.
דרישות שונות מופנות אל הרבנות הראשית לישראל, עם ביטוי שחוזר על עצמו בווריאציות שונות: "לו הייתם כמו הרב קוק". להם אשיב בלב שלם: הרבנות הראשית נאמנה לדרכו של הרב קוק, הרבה יותר ממי שנושאים את שמו לשווא. דגל התורה מול עינינו. עם ישראל יקר לנו וארץ ישראל היא המקום שהועיד לנו בורא עולם. הרבנות מחברת את שלושת הקדקודים הללו לחיבור משולש אחד, מתוך ביטחון בצור ישראל וגואלו כי החוט המשולש לא במהרה יינתק.
נחוג יחדיו את חג הפסח הבא עלינו לטובה, נזכור את הערכים המופלאים הגלומים במהות הנקראת עם ישראל ונצעד לאורם.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
