ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הגמרא (בבא בתרא קז ע"א) עוסקת בשאלה זו, במקרה שישנם שלושה שמאים שהלכו לשום שדה, אך בסופו של דבר לכל אחד מהם היתה דעה אחרת לגבי הסכום ששוה הקרקע. הסכומים שנאמרו על ידם הם: 80,100,120. הגמרא מביאה מחלוקת בשאלה זו, כיצד ניתן להכריע בין שלוש דעות שונות:
לדעת תנא קמא, הערך שייקבע כהכרעה בין השמאים הוא 100, לדעת רבי אליעזר בן יעקב הערך שייקבע הוא 90, ואילו לדעת אחרים הערך שייקבע הוא 93.33.
את שתי הדעות האחרונות הגמרא מפרשת, כהכרעה בין שני הערכים הנמוכים. דעות אלו מתבססות על הכלל ש"תפסת מרובה לא תפסת", ולכן אין לפסוק על פי הערך הגבוה מבין השלושה. לפיכך אנו מנסים להגיע לפשרה מסוימת בין שני הערכים הנמוכים, על מנת לגבש דעת רוב מוסכמת. לדעת רבי אליעזר בן יעקב, מבצעים ממוצע בין שני הערכים הנמוכים. אבל לדעת אחרים, יש לקחת בחשבון שהשמאי האמצעי סבר לומר ערך גבוה יותר מ-100, ובחר לומר 100 משום שדעתו הוסטה מהשמאי שאמר 80, וחשש לומר ערך גבוה ממנו בהרבה. לכן מוסיפים סכום נוסף לממוצע שמבטא את הסטייה מהדעה המקורית של השמאי האמצעי.
את דעת ת"ק מפרשת הגמרא, שהולכים לפי "מילתא מציעתא", וניתן להסביר זאת בשני אופנים: או שהכוונה לממוצע בין שלושת הדעות; או שהכוונה לדעה האמצעית, כלומר, החציון.
להלכה נפסק כת"ק. לדעת רשב"ם (ד"ה מילתא מציעתא) הפירוש בדעתו הוא, שהולכים לפי הדעה האמצעית - החציון, גם אם היא לא ממוצע אמיתי בין הדעות הקיצונית. לכן, אם יהיו הדעות: 80,112,120, יפסקו 112. הטעם הוא, שניתן לומר שיש שני שמאים הסבורים שהחפץ אינו שוה פחות מ - 112, ומצד שני ישנם שני שמאים הסבורים שהחפץ אינו שווה יותר מ- 112, כך שההכרעה על פי רוב דעות (סמ"ע קג, ה).
לרמב"ם (מלוה כב, יד) שיטה אחרת, והוא סובר שהולכים לפי הממוצע. לכן, אם היו שלוש דעות: 90,100,130, נתעלם מהדעה האמצעית, ונעשה ממוצע בין שתי הדעות הקיצוניות, כך שלהלכה יצא שהערך הקובע הוא 110. כך גם פסק השולחן ערוך (חושן משפט קג, ב).
אמנם, דעת הרמב"ם לא פשוטה. היינו מצפים ששיטת החישוב תהיה כשאר הדעות בגמ', שהיא נסיון לגבש רוב בין שניים, ולא שיטה של ממוצע בין שתי דעות קיצונית, שאינה מייצרת רוב אלא מתחשבת בכל שלושת הדעות שנאמרו. לשיטת הרמב"ם, לא ברור מה תהיה השיטה הסטטיסטית לחישוב כאשר ישנם חמישה שמאים: האם יתעלמו מהדעה האמצעית ויעשו ממוצע בין ארבעת הדעות הקיצוניות, או שיתעלמו משלושת הדעות האמצעיות ויעשו ממוצע בין שתי הדעות הקיצוניות. לדעת רשב"ם במקרה כזה הדין פשוט, שילכו לפי הדעה האמצעית (שער משפט, קג, ג).
אמנם, ניתן היה להסביר את דעת הרמב"ם, בכך שדווקא שיטת החישוב של רשב"ם אינה נותנת שום משמעות לדעות הקיצוניות, משום שהן רק קובעות מי הדעה האמצעית, אך בפועל לא משתתפות כלל בקביעת המספר הסופי ואין להם שום השפעה עליו. ואילו לדעת הרמב"ם, כיון שמתעלמים מהדעה האמצעית והולכים לפי ממוצע בין הדעות הקיצוניות, הרי שלשני דיינים היתה השפעה על המספר הסופי.
הסמ"ע העיר על דברי השולחן ערוך שפסק כרמב"ם, שלדעתו יש לפסוק כרשב"ם, משני טעמים: א. רוב הפוסקים פסקו דוקא כדברי רשב"ם ולא כרמב"ם.ב. טעם הרמב"ם אינו ברור, לעומת הרשב"ם שדבריו מובנים בטעמם שהוא רוצה לגבש רוב של שני דיינים מתוך השלושה.
התומים (קג, א) הבין בדעת הרמב"ם, שהשמאים לא נחשבים לבית דין, אף שבאים בתור שליחי בית דין, אלא רק כשמאים בעלמא. ולכן לדעתו צריך להכריע ביניהם אופן סטטיסטי, ולא על פי רוב. הוא מקשה עליו מגמרא בכתובות (ק ע"א), ממנה משמע שיש יתרון לשמאים שבאים מכח בית הדין על פני יחיד. ואילו לדעת הרמב"ם כפי הבנתו, אין כלל יתרון לשלושה, כי הם רק נותנים סטטיסטיקה טובה יותר, אך אין כאן הכרעה דינית של השלושה על פי רוב דעות.
המהר"י בן לב (ב, כט) סובר גם הוא כדברי התומים, ולכן כתב שבמקרה של שלושה דיינים שחולקים ביניהם וכל אחד אומר מספר אחר, הרמב"ם יודה ששם ההכרעה תהיה לפי רוב הדיינים. כלומר שילכו לפי הדעה האמצעית כרשב"ם, ולא לפי השיטה הסטטיסטית של הרמב"ם לגבי שמאים .
לסיום, במקרה של חילוקי דעות בין השופטים: לפי המשפט הישראלי כיום (חוק בתי המשפט סעיף 80), בשאלה אזרחית מכריעה דעתו של אב בית הדין. אך בשאלה פלילית, מהי רמת העונש שיש להטיל על הנאשם, הולכים לפי הדעה האמצעית; ורק אם אין אפשרות לדרג את העונשים, ישנו משקל יתר לדעת אב בית הדין. לעומתו, לפי המשפט העברי, אין כל משמעות לדעת אב בית הדין יותר מדעת הדיינים האחרים, ולכן אין להכריע על פיה כדעה מועדפת, אלא לפי הדעה האמצעית כאמור.
סיכום : בגמרא הובאו שלוש שיטות חישוב, במקרה שבו יש שלוש דעות מספריות בין השמאים. ההלכה היא כתנא קמא, שהולכים לפי הדעה האמצעית: לפי הרשב"ם מכריעים כמו הדעה האמצעית, ולפי הרמב"ם עושים ממוצע בין שתי דעות הקיצון. לדעת המהר"י בן לב, כשיהיו שלוש דעות בין הדיינים עצמם, לכולי עלמא הולכים לפי הדעה האמצעית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
