ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- יסודות האמונה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שמואל אשר בן רבקה
מילים מועטות אלו שנאמרות ברגע ההתעוררות מהשינה לחיים מביעות את החויה העמוקה הנפלאה של שעת ההתעוררות. בסדור עולת ראיה מבאר הרב אברהם יצחק הכהן קוק את ברכת מודה אני ומתוך ביאורו אפשר ללמוד על הרגשותיו של הרב בקומו משנתו. לבו מלא רשמים מלא התפעלות, מהפגישה מחדש עם העולם הגדול המלא טוב, וזה מביא אותו לשמחה עליונה ולהודאה להקב"ה על הכל. המלה הראשונה הפורצת היא מודה, תודה, תודה לד' על שהחזרת בי נשמתי. כך מתעורר אדם המאמין בבוקר ומתחיל את היום במבט אופטימי שמח ומאושר ובוטח בד' הטוב ומיטיב. הוא יודע שהקב"ה אלקי עולם אדון כל המעשים. הכל ממנו. ועל הכל הוא מודה, הוא מברך. ותחילת סדר יומו של המאמין לאחר שהוא קם תפילה להקב"ה. ובברכות התפילה בטוי להתבוננות בסדר העולם הנה ברכת יוצר המאורות מביעה את הגדולה של מעשה בראשית מה רבו מעשיך ד' כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית כמה גדולה ומרשימה מערכת צבא השמים, השמש המחדשת את אורה עלינו בכל יום מחדש והברכה מוכרחה להתפרץ מעומק הלב ברוך אתה ד' יוצר המאורות.
הלב הבריא המאמין איננו שוקע בשגרת החיים. איננו כורע תחת טרדות היום יום. אלא ער ומתבונן וסוקר את המציאות רואה את נפלאותיה ויודע מי הוא היוצר הבורא כל אלה. המאמין השלם מתחדש בכל יום מחדש, מתרשם מחדש שמחתו מתחדשת וברכותיו נאמרות מלב חי ומרגיש.
ולאחר ברכת יוצר המאורות על כל מעשה בראשית. הוא מתעלה למדרגה עליונה יותר ונזכר בגדולה האלקית המיוחדת של עם ישראל בהיותו עם ד' אשר הקב"ה אוהבו אהבת עולם ולכן קרב את ישראל אליו ונתן תורה לישראל. האור האלקי המאיר בתורה נפלא הוא נשגב הוא לאין ערוך לעומת מעשה בראשית החומריים. ועל זה באה ברכת אהבת עולם אהבתנו ד' אלקינו. בנו בחרת מכל עם ולשון. בכל יום ויום מתחדש העולם, ומתחדשת אהבת ד' לישראל, אהבה לוהטת חיה חדשה. כך מרגיש המאמין והוא מברך את ד' על כך ואומר ברוך אתה ד' הבוחר בעמו ישראל באהבה. ואחרי שתי הברכות הללו מקבל עליו המאמין עול מלכות שמים מחדש. בכל הנכונות למלא את רצון ד' בשלמות ללא שיור. מתוך אהבה שלמה בכל הלב מתוך נכונות אפילו למסירות נפש. מתוך מוכנות לתת את הכל בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. כך מתחיל סדר יומו של אדם המאמין מתוך מבט כולל על העולם ועל החיים ועל מי שאמר והיה עולם. וממילא כל היום איכותי, אידיאלי, משמעותי. לא אפור רדוד שטתי ריקני. אלא עמוק עשיר ומלא.
יסודות האמונה (52)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
50 - 50. מאה ברכות ביום
51 - 51. מודה אני
52 - ספר חדש: אמונה ומצוותיה
טען עוד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
