ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מועדי חודש איר
הקטעים נערכו בסיוע כותבי העלון השבועי של מרכז מורשת הרמב"ם
אתמול ראינו שתי קושיות על ההבנה שלפי הרמב"ם תקופתנו אינה 'אתחלתא דגאולה'.בעקבות קושיות אלה מוכרחים לומר שגם הרמב"ם מודה שאין גאולת ישראל וביאת המשיח תלויות בתשובה. אם כן איך נסביר את דבריו בהלכות תשובה שבהם הוא מדבר על כך שאין ישראל נגאלים אלא בתשובה? התשובה לכך טמונה בפסוקים שהביא הרמב"ם מפרשת ניצבים כדי להוכיח ולבסס את דבריו:
(א) "וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ שָׁמָּה.
(ב) וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ.
(ג) וְשָׁב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ שָׁמָּה.
(ד) אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ.
(ה) וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ.
(ו) וּמָל ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ.
(ז) וְנָתַן ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ.
(ח) וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.
(ט) וְהוֹתִירְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ לְטֹבָה כִּי יָשׁוּב ה' לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ.
(י) כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶלה' אֱ-לֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ".
(דברים ל, א-י)
הפסוקים מתארים תהליך של שיבה של עם ישראל. ואולם מהתבוננות בפסוקים עולה קושי גדול. מתואר שעם ישראל שב אל ה' (פסוק ב), כתוצאה מכך ה' משיב את ישראל לארצו (פסוקים ג-ה), לאחר מכן ה' מל את ערלת לבבם (פסוק ו). ואז למרבה הפלא הפסוקים מתארים ששוב ישראל שבים אל ה' (פסוק ח ופסוק י). מדוע צריך לשוב פעם נוספת אל הקב"ה לאחר שכבר שבו בתשובה?
הרב צבי יהודה הכהן קוק (לנתיבות ישראל א, "המדינה כהתקיימות חזון הגאולה") מסביר את הדברים בצורה נפלאה. אם נשים לב יש כאן שתי שיבות של עם ישראל. השיבה הראשונה מתוארת במילים "ושבת עד ה' א-להיך" (פסוק ב) ואילו השיבה השנייה מתוארת במילים "כי תשוב אל ה' א-להיך" (פסוק י). יש הבדל בין לשוב "עד" ובין לשוב "אל". לשוב "עד" זו תשובה חלקית – להגיע עד היעד, עד ולא עד בכלל. לעומת זאת לשוב "אל" זו תשובה גמורה,להשיג את היעד. התשובה הראשונה של עם ישראל היא הרצון לשוב לארץ. עם ישראל מתעורר מארבע כנפות תבל לשוב אל ארץ אבותיו. זוהי תשובה בסיסיתולא תשובה גמורה, אך גם היא תשובה. שהרי הבסיס לחזרתו של עם לעצמו הוא השיבה אל ארצו, אל האדמה שבה הוא יכול לממש את עצמיותו ועצמאותו. זו השיבה עד ה' . הקב"ה נענה לתשובתנו ועוזר לנו בשיבה לארץ. ואולם מכיוון שאנו שבים לארץ בלא תשובה גמורה אל תורת ה', נצרכת פעולה נוספת מאת ה' והיא מילת הלב. להסיר מעל לבנו את כל העברות והכישלונות, לסלק את יצר הרע ואת הנטיות המקולקלות. מילת הלב נעשית כשאנו כבר בארץ ישראל, לאחר התשובה הראשונה. אחרי השלב הזה מגיע השלב שבו עם ישראל ישוב בתשובה שלמה – יחזור לקיים תורה ומצוות. ישוב אל ה' .
אם נתבונן שוב בדברי הרמב"ם בהלכות תשובה נראה שזוהי בדיוק כוונתו:
"ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה. וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן, ומיד הן נגאלין, שנאמר 'והיה כי יבאו עליך כל הדברים... ושבת עד ה' א-להיך... ושב ה' א-להיך...'".
(הלכתו תשובה ז, ה)
אמנם אין ישראל נגאלין מגלותן אלא בתשובה, אך הרמב"ם מתכוון לתשובה הראשונה בלבד. לכן הוא מביא רק את הפסוקים הראשונים של פרשת התשובה, העוסקים ברצון הלאומי של עם ישראל לשוב לארצו. פסוקים אלו מדברים על השלב הראשון של התשובה, על השיבה עד ה' ועדיין לא על השיבה לקיום תורה ומצוות.
זהו בדיוק התהליך שבו אנו נמצאים. תהליך מופלא של שיבה לארץ מארבע כנפות תבל, התעוררות של עם ישראל כולו לשוב לארץ הקדושה. אכן הגאולה מגיעה גם אם עם ישראל אינם שבים בתשובה גמורה ואינם חוזרים לקיום תורה ומצוות, אך היא מתחילה כאשר עם ישראל שב בתשובה מהסוג הראשון, בשיבה אל הארץ.
לכן גם לפי דברי הרמב"ם אפשר וצריך לשמוח ביום העצמאות, שבו התעצמה התשובה עד ה', השיבה לארץ. ביום זה החלה הגאולה שעליה דיברה התורה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.












