ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שבת הגדול
פסוק זה, (אותו אנו חוזרים ושונים פעם שנייה, כדי שיהיה הפסוק האחרון בהפטרה) הוא למעשה חלק מהנבואה האחרונה שנאמרה בעולם עד כה. ההפטרה היא דבריו האחרונים של אחרון הנביאים – מלאכי. בדברים אלו נפרדת למעשה תקופת הנבואה מהעולם. וכאן הבן שואל – מדוע נפרדת הנבואה דווקא במילים אלו העוסקות באליהו הנביא?
לפני שנענה על שאלתנו, הבה ניזכר בכך שאליהו שב ופוקד אותנו גם בליל הסדר בעת פתיחת הדלת, ושוב אפשר לשאול – מדוע אליהו פוקד אותנו דווקא בליל הסדר?
טעם למנהג זה מובא בספרי ההלכה (רמ"א ומשנ"ב תפ) שיש "לפתוח הפתח כדי לזכור שהוא ליל שימורים, ואין מתיראין משום דבר, ובזכות אמונה זו יבוא משיח וישפוך חמתו על הגויים". "ונוהגין למזוג כוס אחד יותר מהמסובין, וקורין אותו כוס של אליהו הנביא, לרמז שאנו מאמינים, שכשם שגאלנו ה' יתברך ממצרים הוא יגאלנו עוד וישלח לנו את אליהו לבשרנו".
אם כן לפי הפשט, אליהו אינו פוקד כפשוטו את בתי ישראל, אלא ששני מנהגים נסמכו זה לזה. יש מנהג לפתוח הדלת לרמז שהלילה ליל שימורים, ופתיחה זו נסמכה למנהג הכוס החמישי המקבע את האמונה בביאתו אליהו הנביא מבשר הגאולה.
אולם, אמונתם התמימה של ישראל ובפרט – ילדי ישראל, העמיקה פשט זה, ולימדה שאכן אליהו הנביא מגיע אלינו בליל הסדר. לא רק אמונה תמימה יש כאן, כי אם גם סיפורים על גדולי ישראל שזכו בלילה זה לראותו מגיע כפשוטו.
וכך מספרים על מייסד חסידות גור בעל 'חידושי הרי"מ', שבנו רבי אברהם מרדכי היה רגיל לסדר את הסדר בביתו ואחר כך להצטרף לסדר של האב. פעם איחר הבן, כששאלו חידושי הרי"מ לסיבת האיחור, הסביר הבן שהנכד בן ה-7 (שלימים גדל והפך לבעל ה'שפת אמת') בכה וביקש לראות את אליהו הנביא, והוכרח להתעכב ולהרגיעו. שאלו בעל חידושי הרי"מ: "ולמה באמת לא הראית לו אותו?"
אפשר לבוא ולומר – אכן לבעל ה'שפת אמת', הקדוש מרחם אימו, מתאים שיתגלה אליהו הנביא, אך אנו אנשים פשוטים ואלינו הוא אינו מתגלה. אפשר גם להיות ילד... להציץ דרך הדלת... ולהתאכזב מחדש כל שנה כשלא רואים אותו... (וכבר שמעתי ילדים, שמאבטחים את עצמם עוד לפני ליל הסדר ואומרים – לא כולם רואים אותו).
אבל אפשר גם לומר, שאליהו הנביא פוקד את כל בתי ישראל, וכולם זוכים להתגלותו. אולי לא כולם זוכים לראותו בעיני בשר, אך כולם זוכים להתגלותו. (עניין זה אני שואב מברית המילה, שעליה נאמר בספרים הקדושים שכולם זוכים להתגלותו גם אם לא כולם רואים אותו בעיני בשר. וכידוע, יש קשר הדוק בין ברית מילה ומצוות קרבן הפסח הנאכל בליל הפסח – שתיהן הן מצוות עשה היחידות שהמבטלן חייב כרת, ובזכות שתיהן נגאלנו ממצריים- 'בדמייך חיי', דם פסח ודם מילה).
בשביל זה צריך להבין קצת את עניינו של אליהו הנביא, ובזה יתורצו הקושיות בהן פתחנו. וכך מסופר על רבי אהרון הגדול מקרלין (מחבר הפיוט – 'י-ה אכסוף', ההילולא שלו – יט ניסן): פעם שרו על שולחנו במוצאי שבת את הפיוט 'אליהו הנביא'. כשהגיע לפסוק: 'אשרי מי שנתן לו שלום והחזיר לו שלום', הושיטו רבי אהרון ובנו רבי אשר את ידיהם זה לזה מתחת לשולחן. אמר אחד הקרובים שנוכח בכך – מיד הבנתי, שאליהו נתלבש באב, והוא רצה לחלוק לבנו את האושר של ברכת השלום.
ישנם זמנים, שעניינו הרוחני של אליהו הנביא מתגלה בתוך הנשמה של כל אחד מאיתנו. הנביא האחרון חותם את דבריו בבשורה שאליהו הנביא עתיד לחזור עוד לפני בוא יום ה' הגדול והנורא. בכך הוא מלמד אותנו, שהנבואה לא מסתלקת היא ממשיכה לחיות בתוך כל אחד מישראל. הנבואה הרי היא הקשר החי והמתמיד עם ה'. בתקופת הנביאים זכינו וקשר זה התגלה ממש בעיני בשר. גם ביום ה' הגדול והנורא, תשוב הנבואה להופיע בעיני בשר. ובאמצע, בתקופת הגלות?
מלמד אותנו אחרון הנביאים – הרי אליהו הנביא חי כל הזמן. הוא מגיע לפני בוא יום ה'. הוא חי בתוך כל אחד מישראל, שהרי ישראל אם לא נביאים הם, בני נביאים הם. הנבואה לא נעלמת, היא חיה בתוכינו.
על שבת חזון, השבת שלפני ט' באב, אומרים חסידים שבשבת זו מראים לנו את החזון הגדול של עם ישראל – חזון בניית המקדש. על פי זה נאמר - קל וחומר בשבת שלפני פסח – היום בו נגאלנו לראשונה – שבשבת שלפניו אנו זוכים לראות את חזון גאולתינו. בשבת זו ובליל הסדר אנו למדים, שלא רק לחירות פיזית יצאנו ממצריים, אלא נגאלנו בגאולה רוחנית כזו, שהפכנו לבני נביאים.
בשבת הגדול אנו למדים – עד כמה גדולים אנו!
ויהי רצון, שבליל הסדר נזכה כולנו לפתוח את הדלתות, לשבור את החומות ולהרגיש בני מלכים ובני נביאים, וללכת עם אליהו הנביא לגאולתנו השלימה במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
