ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- פסח
"והנה כמו שנצטוו על אכילת מצה בצאתם ממצרים בפועל ממש, כך גם כן נצטוו על אכילת מצה לדורות, כדכתיב: "בערב תאכלו מצות" (שמות י"ב י"ח) הכתוב קבעו חובה, כי באמת צריך בחינת יציאת מצרים ברוחניות גם עתה כי הנה בישראל (היינו בכל יהודי) יש ב' נפשות, נפש הבהמית הנמשכת מקליפת נוגה ששם שרש השבעים אומות דקרו ליה אלקאדאלקיא בחי' יש"
היינו שבכל יהודי יש חלק בהמי שמרגיש שהעולם הוא מציאות אמיתית ונפרדת מאלוקות. אך יש גם כוח אחר בנפשו של יהודי כדלהלן:
"ונפש האלהית היא חלק אלוה ממעל, ובעודה למעלה היא למעלה גם מן המלאכים, הגם שהם בבחינת ביטול "וצבא השמים לך משתחוים" (נחמי' ט' ו) מכל מקום אין להם השגה במהות ועצמיות האלקות ממש שהרי הם בחינת יש ונפרדים, ואילו היה אור אין סוף תגלה עליהן היו בטלים במציאות...
אבל נשמות ישראל נמשכים מחכמתו יתברך שהיא אלהות ממש, ואינן נפרדים כלל, והיו משיגים מהות האלהות שבי' ספירות המהווה מאין ליש, וזהו בחינת גדלות ממש כנ"ל"
כך שבעצם יהודי במהותו מרגיש את המציאות האלוקית המוחקת באינסופיותה כל מציאות אחרת, וזה שאיננו מרגישם כך בפועל זה משום הסיבה הבאה:
"אך שהושפלה הנפש אלקית בנפש הבהמית שלמטה גם ממדרגת המלאכים כנ"ל, בהיותה יש גמור כדי שתהפך אותה ותביאנה לידי ביטול היש באמונת אומן הנ"ל, שזהו בחינת ביטול היש וקטנות (שכן אין כאן ביטול אמיתי במציאות אלא רק ידיעה שמביאה לתחושת ביטול), וזה סוד יציאת מצרים שצריך להיות בכל יום ממש, עד שיגיע לומר בקריאת שמע ה' אלקינו ה' אחד, שזהו מה שנתייחד לנשמות ישראל כנ"ל. וגם נפש הבהמית תתהפך על ידי זה לדעה זו שהרי הוא משיג ומתבונן בשכל האנושי שמנפשו הבהמית כידוע. וזה סוד מאמר רז"ל "המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה" (יבמות ק"ה ב') פירוש לבו למעלה הוא ההתבוננות במהותו ועצמותו יתברך איך שהוא מרומם ונשגב מכל העולמות ואין ערוך אליו כידוע ומבואר למעלה... ומכל מקום צריך ליתן עיניו למטה גם כן דהיינו על העולמות שהם בבחינת יש ודבר (ביטוי זה בטרמינולוגיה החב"דית כוונתו לישות נפרדת מאלוקות)ושישכיל איך שהם בבחינת ביטול ומתהוים תמיד מאין כמו שנתבאר לעיל. כי כשיהיה רק ההתבוננות במהותו ועצמותו יתברך הנה אחר התפלה כשיפתח עיניו ויראה העולם ומלואו ליש ודבר, יוכל ליפול ממדרגתו וילכד במצודות תאוות העולם ויעשה היש עיקר "התעיף עיניך ואיננו" אבל בשנתן עיניו למטה בתפלה והשיג ביטול היש לאשורו, לא יפול ח"ו כי הרי נתאמת אצלו אחדות ה' למטה בעיני בשר"
כעת הצמח צדק מלמדנו שעל אף שזוהי עבודה יומיומית יש בפסח נתינת כח מיוחדת לאמונה זו מכח המצה.
"והנה דרך פרט צריך לומר בכל יום, אך בכללות השנה הוא בפסח, שאז נמשך הכח הזה לנפש אלקית שתוכל לזכך נפש הבהמית ולקבוע בה אמונה הנ"ל ביתד בל תמוט, להיות מאירה בגילוי במוחו ולבו. והיינו על ידי המצה כנ"ל, שנצטוינו לאוכלה בליל ט"ו בניסן שאז נמשכים המוחין הנ"ל בכללות נשמות ישראל, הוא בחינת אור חכמתו יתברך המאיר במקור נשמות ישראל שלמעלה כפי כחם שאת, ומשם מאיר לכל נפש בפרט וזה סוד המצה כנ"ל"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
