ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- פסח
"והנה כמו שנצטוו על אכילת מצה בצאתם ממצרים בפועל ממש, כך גם כן נצטוו על אכילת מצה לדורות, כדכתיב: "בערב תאכלו מצות" (שמות י"ב י"ח) הכתוב קבעו חובה, כי באמת צריך בחינת יציאת מצרים ברוחניות גם עתה כי הנה בישראל (היינו בכל יהודי) יש ב' נפשות, נפש הבהמית הנמשכת מקליפת נוגה ששם שרש השבעים אומות דקרו ליה אלקאדאלקיא בחי' יש"
היינו שבכל יהודי יש חלק בהמי שמרגיש שהעולם הוא מציאות אמיתית ונפרדת מאלוקות. אך יש גם כוח אחר בנפשו של יהודי כדלהלן:
"ונפש האלהית היא חלק אלוה ממעל, ובעודה למעלה היא למעלה גם מן המלאכים, הגם שהם בבחינת ביטול "וצבא השמים לך משתחוים" (נחמי' ט' ו) מכל מקום אין להם השגה במהות ועצמיות האלקות ממש שהרי הם בחינת יש ונפרדים, ואילו היה אור אין סוף תגלה עליהן היו בטלים במציאות...
אבל נשמות ישראל נמשכים מחכמתו יתברך שהיא אלהות ממש, ואינן נפרדים כלל, והיו משיגים מהות האלהות שבי' ספירות המהווה מאין ליש, וזהו בחינת גדלות ממש כנ"ל"
כך שבעצם יהודי במהותו מרגיש את המציאות האלוקית המוחקת באינסופיותה כל מציאות אחרת, וזה שאיננו מרגישם כך בפועל זה משום הסיבה הבאה:
"אך שהושפלה הנפש אלקית בנפש הבהמית שלמטה גם ממדרגת המלאכים כנ"ל, בהיותה יש גמור כדי שתהפך אותה ותביאנה לידי ביטול היש באמונת אומן הנ"ל, שזהו בחינת ביטול היש וקטנות (שכן אין כאן ביטול אמיתי במציאות אלא רק ידיעה שמביאה לתחושת ביטול), וזה סוד יציאת מצרים שצריך להיות בכל יום ממש, עד שיגיע לומר בקריאת שמע ה' אלקינו ה' אחד, שזהו מה שנתייחד לנשמות ישראל כנ"ל. וגם נפש הבהמית תתהפך על ידי זה לדעה זו שהרי הוא משיג ומתבונן בשכל האנושי שמנפשו הבהמית כידוע. וזה סוד מאמר רז"ל "המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה" (יבמות ק"ה ב') פירוש לבו למעלה הוא ההתבוננות במהותו ועצמותו יתברך איך שהוא מרומם ונשגב מכל העולמות ואין ערוך אליו כידוע ומבואר למעלה... ומכל מקום צריך ליתן עיניו למטה גם כן דהיינו על העולמות שהם בבחינת יש ודבר (ביטוי זה בטרמינולוגיה החב"דית כוונתו לישות נפרדת מאלוקות)ושישכיל איך שהם בבחינת ביטול ומתהוים תמיד מאין כמו שנתבאר לעיל. כי כשיהיה רק ההתבוננות במהותו ועצמותו יתברך הנה אחר התפלה כשיפתח עיניו ויראה העולם ומלואו ליש ודבר, יוכל ליפול ממדרגתו וילכד במצודות תאוות העולם ויעשה היש עיקר "התעיף עיניך ואיננו" אבל בשנתן עיניו למטה בתפלה והשיג ביטול היש לאשורו, לא יפול ח"ו כי הרי נתאמת אצלו אחדות ה' למטה בעיני בשר"
כעת הצמח צדק מלמדנו שעל אף שזוהי עבודה יומיומית יש בפסח נתינת כח מיוחדת לאמונה זו מכח המצה.
"והנה דרך פרט צריך לומר בכל יום, אך בכללות השנה הוא בפסח, שאז נמשך הכח הזה לנפש אלקית שתוכל לזכך נפש הבהמית ולקבוע בה אמונה הנ"ל ביתד בל תמוט, להיות מאירה בגילוי במוחו ולבו. והיינו על ידי המצה כנ"ל, שנצטוינו לאוכלה בליל ט"ו בניסן שאז נמשכים המוחין הנ"ל בכללות נשמות ישראל, הוא בחינת אור חכמתו יתברך המאיר במקור נשמות ישראל שלמעלה כפי כחם שאת, ומשם מאיר לכל נפש בפרט וזה סוד המצה כנ"ל"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
