ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- פסח
המהר"ל מסביר שנס קריעת הים שונה הוא משאר הניסים ויש לו מדרגה מיוחדת, ומדרגה זו הקדוש ברוך הוא רצה להראות לעם ישראל:
"ויבקעו המים. דרשו רבותינו ז"ל "ויבקע הים לא נאמר, אלא ויבקעו המים - כל מימות שבעולם נבקעו". וזה תבין ממה שבארנו לך ... ומפני זה היה קריעת ים סוף מצד המים בלבד לא מצד הים, כי ראוי שיהיו המים נבקעים ביום שביעי של פסח ואז יצאו ישראל לגמרי... ואלו לא נבקע רק הים, לא היה הממשלה לישראל רק על הים ולא על כל מדת המים"
[גבורות ה' פרק מב]
כל ניסי מצרים היו ניסים פרטיים: במכת דם ביאור השתנה, בדבר הגיעו מחלות. לעומת זאת בקריעת ים סוף היה דבר חדש: כל הטבע משתנה, בכל העולם הטבע שינה את פעולתו. קריעת ים סוף היתה מכה כללית. דבר זה גם נראה בדברי חז"ל שדורשים שמכות מצריים היו אצבע, שהחרטומים אומרים "אצבע אלוקים" ואילו בקריעת ים סוף כתוב "וירא ישראל את היד הגדולה" יד. אצבע היא דבר פרטי לעומת יד שהיא כבר כלל האצבעות.
וכך כותב בהמשך המהר"ל:
"כי חג הפסח בו נודע שהוא יתברך כל יכול, על ידי אותות ומופתים, עד קריעת ים סוף שהיה בשביעי של פסח, ובו נודע בבירור שהכלביכלתו ואין חוץ ממנו"
[פרק מז]
לא רק שה' יכול לשנות כל פרט בבריאה אלא ה' שולט על כל הטבע ואין מבלעדיו.
המהר"ל בתוך דבריו מסביר שנס זה קרה כי מדרגה זו שייכת לעם ישראל שהם קדושים:
"כי כאשר נבקעו המים אז היו ישראל מושלים לגמרי על הטבע, ונעשו קדושים נבדלים והיו קדושים לה' כמו שהתבאר למעלה ... ביום שביעי של פסח, ואז יצאו ישראל לגמרי להיותם מושלים על מדת המים שהם חומרים בכללם, לכך כל המים בעולם נבקעו. ואלו לא נבקע רק הים לא היה הממשלה לישראל רק על הים ולא על כל מדת המים, אבל ישראל היו מושליםעל כל המים לכך כל המים שבעולם נבקעו"
[גבורות ה' פרק מב]
בנס קריעת ים סוף לא רק התברר לעולם גדלות הקדוש ברוך הוא וגבורתו, אלא שגם עם ישראל קנו מדרגה זו, ויצאו לחירות לגמרי עד שאפילו הטבע לא משעבד אותם. נס קריעת ים סוף היה מחויב כדי שעם ישראל יזכו ויקבלו את המדרגה הגדולה הזו של החירות השלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
