ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- מהלך הסדר
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
חסידים מספרים כי פעם אחת, בעת שאיבת 'מים שלנו' בחצרו של ר' שלום מבעלז, נדחקו חסידים אל הרבי וברכו אותו בברכת "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". השיב הרבי: "למה בשנה הבאה? אולי במים האלה שאנו שואבים נזכה לאפות מחר ערב פסח את המצות בירושלים, ונאכל אותן שם לכשיבוא משיח לגאלנו".
מדי ליל סדר אנו מברכים את עצמנו ואת כלל ישראל בברכת "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". מדקדקי הלשון ודאי ילמדו סנגוריה על מטבע לשוני זה, ויאמרו כי המשמעות של "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" איננה בעוד שנה מהיום, אלא שבשנה הבאה - מכאן ואילך, מיום זה והלאה - נזכה כבר לירושלים הבנויה; אולם ביקורתו של ר' שלום מבעלז במקומה עומדת.
כבר התרגלנו לברך את עצמנו בברכת "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". התקווה לירושלים הבנויה עברה אצלנו מתקווה לירושלים הבנויה כאן ועכשיו, לתקווה המדברת על ירושלים הבנויה בשנה הבאה.
השאלה היא עד כמה ירושלים הבנויה היא מציאות ממשית, העשויה להתגשם כבר כעת, בכל רגע נתון, או שהיא תקווה אוטופית המצויה אי שם בעמקי התודעה היהודית. הרבי יודע בדיוק מה כוונתם של חסידיו כשהם מברכים אותו "לשנה הבאה בירושלים הבנויה": הם מתכוונים לשנה הבאה. לצערו הגדול, תודעת הגאולה וירושלים הבנויה אינה קיימת כרעיון ממשי במחשבתם של החסידים, וזוהי ברכה שמן השפה ולחוץ.
הרבי ממיר את הברכה המופשטת בברכה מציאותית יותר, ברכה שיש לה אחיזה במקום ובזמן. שבמים הללו שאנו שואבים כעת כאן בבעלז, נזכה ונאפה מחר את המצות בירושלים ולאחר מכן נאכל אותם כשיבוא משיח צדקנו, נעשה קרבן פסח ונקיים בו "על מצות ומרורים יאכלוהו". הרבי הופך את הברכה למציאות ממשית, המתחילה בפעולה שאנו עושים כרגע ונגמרת מחר באפיית המצות ואכילתן בירושלים, בביאת משיח צדקנו.
לאמירתו של ר' שלום מבעלז יש משמעות עמוקה על רקע המעמד שבו היא נאמרת. הדברים נאמרים בעת שאיבת המים שלנו. כל אחד יודע כי שאיבת המים שלנו היא חלק מתהליך ההכנה של אפיית המצות; כדי שניתן יהיה לאפות מצות ביום המחר, יש צורך לשאוב מים בטרם בא הלילה. המים ילונו את הלילה במקום המשומר, וישמשו מחר לאפיית המצות.
הכל מבינים את הקשר בין שאיבת המים של היום לבין אפיית המצות של המחר. ברכת "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" הנאמרת במעמד הזה מקבלת כעת משמעות עמוקה: איש אינו מעלה על דעתו ששאיבת המים שלנו נועדה לעוד שנה. כל אחד מן החסידים במעמד השאיבה יודע כי מחר יאפו את המצות במים הללו.
לדעתו של ר' שלום מבעלז יש להתייחס אל ברכת "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" כאל שאיבת המים שלנו - היום אנו שואבים ומחר אנו אופים. היום אנו בבעלז ומחר אנו בירושלים. הגלות הארוכה איננה אלא חלק מתהליך הכנה המגיע לסיומו מחר, וכשם שאנו מתייחסים אל ההכנה של המים שלנו כך עלינו להתייחס אל תהליך ההכנה של הגלות: לא "לשנה הבאה בירושלים". לא בשנה הבאה נאפה את המצות. כבר מחר בירושלים הבנויה נאפה את המצות, בביאת משיח צדקנו.
זאת ועוד, שאיבת המים שלנו נעשית עם הערב השמש. המים טעונים לינת לילה ויבואו לשימושם עם עלות היום הבא. המים הללו יכולים ללמד אותנו את היחס המתאים אל הגלות הארוכה שאנו שואפים לסופה: הכל רק הכנה. שאיבת המים נועדה לקראת היום הבא.
לאורך כל הגלות אנו יושבים ומצפים שנוכל כבר להשתמש במים הללו, שלנו במהלך הלילה הארוך הזה. ההבנה כי הגלות איננה אלא הכנה לקראת היום הבא תביא אותנו לכך שנפסיק לדבר על הגאולה במונחים של "לשנה הבאה", אלא נתייחס אל הגאולה כאל היום הבא. אנו צריכים להביא את הלילה אל סופו, לומר "מחר בירושלים הבנויה", להתעורר אל השחר העולה ולגשת לאפיית המצות.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
