ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
נעבור על הפסוקים ונבאר אותם.
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (בראשית ט"ו יג).
פסוק זה מונה את השנים רק מהרגע בו יהיה לאברהם זרע משרה. שהרי ההדגשה היא גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ. פסוק זה מתייחס לכל הזמנים בהם היה זרעו של אברהם בגלות (כגון בארץ פלשתים או בארם) ולאו דווקא בארץ מצרים, שאיננה נזכרת במפורש בפסוק -רש"י (שם).
הרמב"ן (שם) מציע לקרא את הפסוק בשיטת "סרסהו ודרשהו" (הנפוצה בתנ"ך):
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם".
לפי זה, משך העינוי לא נתפרש כלל וכלל.
"וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יְקֹוָק מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיקֹוָק לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיקֹוָק שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם" (שמות י"ב מ-מב).
פסוקים אלה אינם מתייחסים לזרעו של אברהם, לכן, מנין השנים הוא מברית בין הבתרים שקדמה שלושים שנה להולדת יצחק (שיטת המכילתא). על הסבר זה קשה, שהרי הכתוב מונה לבני ישראל ואם כך לכאורה הוא מונה את השנים רק מהרגע שבני ישראל ירדו מצרימה, כמבואר בפרשת ויגש. לשיטת המכילתא צ"ל שלאחר שעם ישראל הופיע כעם, ברור שההיסטוריה של העם החלה עוד בימי אברהם, כאשר נכרתה ברית בין הבתרים בה הובטח עתיד העם בארצו.
גם אחרי הסבר זה (בדוחק), עדיין קשה והרי לא ישבו במצרים למעלה מארבע מאות שנה?
לכן הציע הרשב"ם "הפשטן", שצעד בעקבות רב סעדיה גאון, לקרא את הפסוק כך:
"וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם- עד שעברה התקופה של - שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה- משנאמר לאברהם בין הבתרים".
הפסוק הבא יתפרש לשיטתו כך:
"וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה של ברית בתרים וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה של לידת יצחק וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יְקֹוָק מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" ומכל מקום במצרים לא ישבו אלא מאתים ועשר של סוף ד' מאות ושלשים" (שם).
לעומתם האלשיך הקדוש הסביר: "ועל אשר הערנו שלא היו ישראל רק רד"ו שנה, הלא הוא כי על כן לא אמר אשר ישבו בארץ מצרים, רק במצרים שהוא והוא לשון רבים. כי רבו צרותם, שהתחיל מלידת יצחק שלא חסרו גלות וצרות רבות לו וליעקב, וזהו אומרו במצרים" (שם). כמובן שקשה לקבל את הסברו כפשט.
כל הפירושים עד כה לא התייחסו לביטויים המודגשים בפסוק הבא
"... וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יְקֹוָק מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיקֹוָק לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיקֹוָק שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם".
במכילתא מובא: "מלמד שאף צבאות מקום היו עם יש' בצער שנא' "בְּכָל צָרָתָם לא לוֹ צָר" (ישעיהו ס"ג ט) (מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יב פסוק מא).
מדרש זה משמש מקור להסבר המלבי"ם: "לפי הדין והגזרה היה ראוי שתהיה הגאולה מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה, אבל ויהי בעצם היום הזה, הטעם מה שהיה הגאולה ביום הזה שהוא חצי מן החשבון, הוא מפני כי יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים שהם צבא מעלה כמ"ש במכילתא למעלה וזה השלים החשבון, וגם ליל שמורים הוא להוציאם, שד' חשב את הלילות שד' הוצרך לשמרם מפני שעבדו בהם ביום ובלילה והיו כלים כפי הטבע וזה גרם להוציאם עתה" (שם).
לפי כיוון דרשני זה, אכן הייתה גזרה של שעבוד במשך ארבע מאות ושלשים שנה, אבל בגלל שגם צבאות ד' היו משועבדים והשעבוד היה גם בלילות נשאר עם ישראל בארץ מצרים רק מאתיים ועשר שנים (בניגוד לדעת האברבנאל שפירש לכיוון ההפוך).
בע"ה, בשבוע הבא נחזור אל דרך הפשט בכיוון חדש ונסגור נושא מעניין זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
