ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- מצוות האמונה ומהותה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
חסידים מספרים כי אחד מן המשכילים, שהיה מלומד גדול, שמע על הצדיק מברדיטשוב. נסע לשם ובא אליו כדי להתווכח עמו, כמנהגו, ולערער את נימוקיו וראיותיו על אמונתו. כשנכנס לחדרו של הצדיק ראהו מהלך הנה והנה אחוז בשרעפיו וספר נתון בידו, ולא השגיח כלל באיש הבא. לבסוף עמד מלכת, הציץ בו כלאחר יד ואמר: "שמא אמת היא". המלומד אזר לשווא את תקיפותו אולם חש פיק ברכיים, כל-כך נורא היה הצדיק למראה, כל-כך נורא היה לשמוע את מאמרו.
והנה נפנה עתה הרבי אליו כולו ודיבר אליו בנחת: "בני, גדולי התורה שעמהם נתווכחת שיחתו עליך את דבריהם, ואילו אתה, לאחר שהלכת, צחקת עליהם. הם לא יכלו להראות לך כביכול על גבי השולחן את האל ואת מלכותו, וגם אני איני יכול לעשות את זאת. אבל, בני, הגע בנפשך, שמא אמת היא?" המשכיל אימץ את כוחו הפנימי להשיבו, אבל מלה נוראה זו, 'שמא', שצללה באזניו פעם אחר פעם, ביטלה את התנגדותו.
והנה נפנה עתה הרבי אליו כולו ודיבר אליו בנחת: "בני, גדולי התורה שעמהם נתווכחת שיחתו עליך את דבריהם, ואילו אתה, לאחר שהלכת, צחקת עליהם. הם לא יכלו להראות לך כביכול על גבי השולחן את האל ואת מלכותו, וגם אני איני יכול לעשות את זאת. אבל, בני, הגע בנפשך, שמא אמת היא?" המשכיל אימץ את כוחו הפנימי להשיבו, אבל מלה נוראה זו, 'שמא', שצללה באזניו פעם אחר פעם, ביטלה את התנגדותו.
שני אנשים בסיפור שלנו. שתי דמויות, שתי תבניות נפש. המלומד נפגש עם ר' לוי יצחק. ראשית נתעכב על הדרך שבה מציג הסיפור שלנו את דמותו של המשכיל: המשכיל הוא מלומד גדול. הוא נוהג להתווכח עם גדולי עולם בנושאי אמונה. שיטת הוויכוח שלו מבוססת על הגישה האינטלקטואלית. מלומד זה, שהחכמה והשכל הם משענתו, נאזר בתקיפות כשהוא עומד בוויכוח. חש הוא שהצדק המוחלט, המוכח והמבוסס, נמצא במחיצתו, ומשום כך הוא מתיר לעצמו להפגין תקיפות ונחישות במשאו ומתנו עם הרבנים שעמם הוא מתווכח.
לעומת דמות זו ניצבת דמותו של הצדיק מברדיטשוב. כפי שידוע לנו מכתביו ומאמרותיו של ר' לוי יצחק, אמונתו הושתתה על התמימות והפשטות. נוהג היה הצדיק מברדיטשוב לנהל שיחות עם קונו כדרך שהאדם מנהל עם זולתו. דיבור שכל כולו הכרת הנוכחות של רבונו של עולם העומד בכל עת לפניו בבחינת, "שויתי ה' לנגדי תמיד". אמונתו של ר' לוי יצחק אינה זקוקה לראיות. הוא נמצא בקשר מתמיד עם בורא עולם, ומתוך כך באה אמונתו. את בוראו מוצא ר' לוי יצחק בתוך עצמו.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
47 - אמת מארץ תצמח
48 - שמא אמת היא
49 - שהטוב יהיה גם מתוק
טען עוד
כך גם עולה מתוך התיאור החיצוני של התנהגותו של ר' לוי יצחק: כשנכנס אליו המשכיל הוא תפוס בשרעפיו וספר נתון בידיו, עד כדי כך שאינו חש כלל באיש שנכנס לחדרו. ר' לוי יצחק שרוי במצב רוחני גבוה, במצב של דבקות. מראהו של ר' לוי יצחק משרה אווירה של כבוד ופחד. דבריו הבלתי מובנים מוסיפים נופך להרגשת הבלבול הכללית של המשכיל; עוד בטרם פותח המשכיל את פיו להרצות את טענותיו כבר משיב לו ר' לוי יצחק את תשובתו: "שמא אמת היא". ר' לוי יצחק שרוי במקום שהוא למעלה מן השכל, בעוד המשכיל בא לערוך עמו טענות שכל כולן שכל.
ניתוח מפורט של דברי ר' לוי יצחק מגלה כי הוא מתייחס בכמה נקודות לטענותיו של המשכיל, אף על פי שעדיין לא נטענו. ראשית, שיטת הוויכוח של המשכיל היא לערער את ודאיות האמונה אצל המתווכחים אתו. ר' לוי יצחק אינו עומד להתווכח עמו על הציר הזה; אין לו, לדבריו, היכולת להשיב על טענותיו ההגיוניות של המשכיל ולתת לו ראיה ברורה כי אכן יש מנהיג לעולם.
ר' לוי יצחק אינו בא אל האלוקים מכוח ההוכחה השכלית. הוא בא מכוח המפגש האישי, מתוך ההתוודעות אל האלוקים, מתוך האישיות הפנימית של האדם, מתוך הקרבה הנפשית של "ואני קרבת אלקים לי טוב". ר' לוי יצחק משנה את כללי המשחק; הוא איננו מתכונן כלל להיכנס לוויכוח שאינו תואם את הלך השקפתו על האמונה.
הטענה המשמעותית שטוען ר' לוי יצחק כלפי המשכיל היא "שמא אמת היא". המשכיל נוהג לערער את ודאות האמונה בטיעונים מטיעונים שונים, ומביא את המתווכחים עמו למצב שיהרהרו שמא אין זו אמת, וממילא שמא אין זו אמונה. הוא איננו נדרש להוכיח את הכפירה, די לו בהרס האמונה, די לו בספקות המכרסמים בלבו של המאמין. בכך עשה הוא כבר את שלו.
מאותה נקודה של ספק תוקף אותו ר' לוי יצחק: "שמא אמת היא". אל מול הספק האומר שמא אין זו אמת, מציב ר' לוי יצחק את האפשרות שמא אמת היא. אפשרות זו באה מתוך עומק הנפש. בעצם עלייתה כאפשרות, כצד בספק, היא כבר מצביעה על כך שהאמונה קיימת בנפש האנושית. אל מול הכפירה מתייצבת אפשרות נוספת: האמונה.
המשכיל לא טרח מעולם לתת לעצמו דין וחשבון על האפשרות הזו. עסוק היה בקעקוע אמונתם של אחרים, אולם מעולם לא העלה על דעתו כי הספק הזה, הצד השני הקיים בכל ספק שקול, עלול להיות כה משמעותי וכה מכרסם גם עבורו. שהאינטלקט אולי מעלה שאלות שמא אין זו אמת, אולם הקול הפנימי שבאדם, הקול האמוני האינטואיטיבי, מעלה את האפשרות שמא אמת היא, וה'שמא' הזה הוא שמכה במשכיל ואינו נותן לו מנוח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
