ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסנת בת יפה
מספרים, שפעם אחת בעקבות גירושין של בני זוג, פרצה מריבה גדולה בין משפחות הבעל והאישה. המריבה התלהטה, והמשפחות פנו לבית הדין שיפסוק אצל מי יגדל הילד המשותף. בית הדין פסק שהילד יגדל אצל האם, אך משפחת האב סירבה לקבל את הדין, והמריבה הפכה לקטטה של ממש.
בעקבות זאת, החליטה האם לפנות לאביר יעקב, שיושיע אותה ויאשר את פסק הדין. פנתה האם לביתו של רבי יעקב, ושם נאמר לה שהרב יצא לפני זמן קצר לכפרי הסביבה. באותם ימים, היו שודדים בדרכים, והסכנה הייתה גדולה. בכל זאת, מיהרה האישה לצאת לדרך, והשיגה את רבי יעקב ושמשו.
גוללה האישה באוזני הרב את סיפורה, בעוד השמש מזרז אותה מפני סכנת השודדים. אך הרב האזין לדבריה ברוב קשב, ואף שאל כמה שאלות, וסבלנותו של השמש הלכה ופקעה. לבסוף התיישב הרב לכתוב לה פסק דין, והשמש יצא מדעתו.
ניגש השמש וביקש שימהרו לעיר הקרובה, ושם יכתוב הרב את פסיקתו, מפני הסכנה הגדולה. השיב ה'אביר יעקב' – "סכנה?! הסכנה היא במקום שבו מטים משפט." רק כשסיים הרב לכתוב את פסק ההלכה, ומסר אותו לאישה, הסכים להמשיך במסע. (חכמה מקדם עמ' 18).
אחד העמודים המרכזיים, שעליהם עומד העולם ועומדת כל חברה מתוקנת הוא עמוד המשפט והדין. כבר אמר רבן שמעון בן גמליאל (אבות א, יח)- " על שלושה דברים העולם קיים: על הדין ועל האמת ועל השלום, שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו..".
נכונים הדברים אפילו אצל אומות העולם, שהרי 'דינים' היא אחת משבע מצוות בני נוח. גם הגויים המחוייבים רק במצוות המוסר הבסיסי המתוקן, מחוייבים להעמיד בתי משפט שידאגו לכך שיהיו בחברה אמות מידה של סדר חברתי מתוקן. (ונחלקו הראשונים אם בתי דין אלה צריכים לדון כדיני תורה או שעליהם לדון כפי רצונם, אך העיקר הוא שיהיה סדר וצדק).
בישראל בתי הדין תופסים מקום מרכזי מכיוונים נוספים. מצאנו שתנאי הכרחי לגיור הוא קבלת הגוי לישראל על ידי בית דין. אמנם מצאנו בתי דין של הדיוטות שגיוריהם כשרים בדיעבד אך צריך בית דין. בפשטות ניתן לומר שהטעם לכך הוא שבית הדין מייצג את ה'ממסד' של עם ישראל. כביכול, בית הדין הוא הייצוג של עם ישראל בזעיר אנפין. לכן גר מתקבל רק על ידי בית דין, כי כדי שגר יצטרף לעם ישראל עליו להתקבל על ידי עם ישראל, ואת זאת מייצג הבית דין. למדנו מכאן את מרכזיות בית הדין והמשפט המתוקן.
לאור זאת ברור, שכל פגיעה בסמכויות בית הדין וסילוף המשפט, ממוטט את יסודות העולם העם והחברה, ומהווה סכנה גדולה. וכבר מצאנו ב'פתח אליהו', ש"משפט עמודא דאמצעיתא', ללמדך שעמוד המשפט המתוקן הוא העמוד המרכזי עליו נסמך העולם. ממילא סילוף המשפט ממוטט את עמוד התווך של העולם ומסכן את העולם.
ואכן, מצאנו בתנ"ך שהנביאים זועקים פעמים רבות על סילוף הדין והצדק, ומזהירים מההשלכות הקשות מהעניין שעלולות ח"ו לפגוע קשות בעם ובירושלים.
רבי יעקב אבוחצירא מלמד אותנו שיעור מעשי בחשיבות הגדולה שיש למשפט צדק. הוא מזדרז לכתוב פסק דין להשיב הצדק על תילו, ומלמד בכך את האחריות שיש לרב להשיב לכל הפונים עליו בשאלות תורניות, ועל חשיבות הזריזות בעניין. יתר על כן מלמד הרב שהסכנה נמצאת בעיוות הדין יותר מאשר הסכנה הפיזית.
השודדים והדרכים מייצגים תמיד את הסכנות הצדדיות, המצויות ביציאה מהעיר וממקום היישוב (מהר"ל), ובא רבי יעקב ומלמד שאלו הן סכנות צדדיות לעומת עיוות המשפט הפוגע בעמוד המרכזי וסכנתו מרובה.
בשנים האחרונות, ובייחוד בתקופה האחרונה, חשים חלקים גדלים והולכים של העם, שמערכת המשפט הישראלית הולכת ופונה לכיוון של עיוות הדין. בכך מועלת מערכת זו בתפקידה וממוטטת את העמוד המרכזי של הצדק החברתי. על עיוות זה לעורר אותנו לפעולה וחתירה לשוב למשפט התורה - למשפט הצדק והיושר, שיאחד מחדש את עם ישראל על בסיס טוב ומתוקן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
