ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חנוכה
וְאַחַר כַּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ. וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ. וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ. וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ. וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ. לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
לאחר ניצחון צבאי גדול עלולה להיווצר תחושת 'אופוריה'. הנה, הגענו אל המנוחה ואל הנחלה. עכשיו הכול בסדר ואפשר סוף-סוף לנוח. אך עם הנצח – עם ישראל – אינו מסתפק רק במנוחה ושלווה חומרית. הניצחון על היוונים וההישג הלאומי שבא בעקבותיו היו חשובים ומשמעותיים מאוד, אך זהו לא סוף המסע. ספר שמות המספר על יציאת מצרים ומתן תורה מסתיים בהקמת המשכן. זהו היעד שאליו שואף עם ישראל בכל הדורות: "מקדש ה' כוננו ידיך", "שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ותן חלקנו בתורתך". השלב הראשון הוא רק קומת הבסיס. על גבי הקומה הזאת יש צורך לבנות קומה נוספת.
"וְאַחַר כַּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ". החשמונאים – הכוהנים – לא שכחו את היעד שלשמו יצאו למערכה מלכתחילה. המלחמה הייתה מלחמת תרבות, והניצחון לא יהיה שלם כל עוד לא תשוב התרבות היהודית להופיע במקומה – בבית המקדש. וכך, לאחר טיהור בית המקדש, נבנית הקומה השנייה – קומת הקודש והמקדש – ובכך נשלמת המשימה. כך גם בימינו; בתחילה מופיעה הקומה הראשונה, קומת הקרקע, ועל גביה הולכת ונבנית הקומה הבאה – קומת המקדש.
הלכה- האם מותר להדליק נרות בחלון בדירה בקומה גבוהה?
הגמרא במסכת שבת אומרת: "נר של חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה".
לפיכך נראה לכאורה שבדירות הנמצאות בקומות הגבוהות של הבניין ישנה בעיה להדליק בחלון, שהרי הוא בגובה של למעלה מעשרים אמה (9.60 מטר).
אולם לדעת חלק מהראשונים הבעיה קיימת רק כשהחנוכייה מוגבהת באוויר על ידי חצובה וכדומה, אך כשנמצאת בתוך בניין – רגילים האנשים להסתכל לגובה זה בגלל קירות הבניין.
המציאות שלנו שונה מן המציאות בזמן חז"ל מסיבה נוספת. כיום לא רק המדליק נמצא במקום גבוה, אלא גם רבים מבני רשות הרבים, דהיינו השכנים ממול, נמצאים בגובה דומה.
טיעון משמעותי נוסף הוא שגם כשמדליק בגובה של עשרים אמה, מכל מקום בתוך הבית נמצאת החנוכייה בגובה כשר (יחסית לרצפת הבית), ואם כן בכל מקרה יש פרסומי ניסא לבני ביתו ! לפי זה, בכל מקרה יוצא ידי חובה. מתוך כך נראה למעשה שאם בחלון הבית יש פרסומי ניסא, אפשר להדליק בו. ( עפ"י 'הלכה ממקורה' – הרב יוסף צבי רימון)
דברים שבלב- בגלל הרוח
"מה הייתה הקדושה המיוחדת של החשמונאים? גבורה נוראה. 'מעבר' ממש. הם לא פחדו מהיוונים. שבעים כהנים הולכים לגרש צבא של ארבע מאות אלף יוונים?! הלא זה טירוף! אבל לא! זאת ארץ ישראל, זה בית המקדש! אני רוצה לשאול אתכם: בדרך הטבע, האם יכולים מעטים וחלשים לגרש צבא ענק ומאומן היטב? בדרגה של 'מעבר' הכול אפשרי. הכול..." (הרב קרליבך)
***
ההיסטוריה של עם ישראל רצופה נסים. למן נסי יציאת מצרים המופלאים ועד לנסים שזכינו להם בדורנו – נסי תחיית עם ישראל אחרי כמעט אלפיים שנות גלות ושיבתו מארבע כנפות תבל ארצה. נוסיף לכך את ההישגים המדהימים שהצליחה המדינה הקטנטונת הזאת להשיג בשישים שנים; צבא וביטחון, כלכלה, מדע, תעשייה ומסחר ועוד ועוד. מסחרר, לא? חסר כל היגיון? כנראה, אם מדברים על היגיון אנושי. מסתבר שחוקי הטבע וההיסטוריה לא ממש פועלים באופן רגיל על העם שלנו. החיים של עם ישראל מתנהלים בספירה אחרת. בהשגחה אלוקית.
גבורת החשמונאים היא עוד פרק מופלא בהיסטוריה המדהימה של עם ישראל. החשמונאים הבינו את סוד ההשגחה האלוקית שמלווה אותנו, עם ישראל, בכל דור ודור. לכן העזו לצאת למאבק נגד היוונים. זה היה מאבק שעוצמתו הייתה ברוח הגדולה שפעמה בו, וניצחנו בו "לא בגלל הכוח, רק בגלל הרוח..." את הרוח הגדולה הזאת אנחנו מזכירים בכל שנה, וממנה – שואבים כוחות.
השבוע ראינו: גבורת החשמונאים נבעה ממוכנותם ללכת עם האמת – רצון ה', ללא פשרות; מכוחם הרוחני הם שאבו את העוז להשתמש בתקיפות כשנצרכו לכך; מלחמתם של החשמונאים ביוונים הייתה על הנשמה – המאבק בין תרבות פנימית לתרבות חיצונית; אור הבית היהודי שאותו אנו מפרסמים על ידי הנרות הוא ביטוי לניצחון על החושך, על תרבות יוון; גם גבורה צבאית טבעית היא הארה של נס אלוקי נסתר; החשמונאים האמינו בחשיבות המאמץ וההשתדלות, ולא מדדו את ערך מעשיהם על פי התוצאות בלבד; חנוכה הוא נדבך נוסף בהיסטוריה העל-טבעית של עם ישראל, משם שאבו החשמונאים את הכוח להעז ולהילחם ביוונים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
