ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
ידועים דברי חז"ל (זוהר בראשית רס"ד ע"א) שהאבות הקדושים התאפיינו כל אחד במידה מיוחדת, אברהם אבינו - כנגד מידת החסד (ע"פ מיכה ז', כ'), יצחק – גבורה (ע"פ בראשית ל"א, מ"ב), ויעקב - מידת האמת (ע"פ מיכה שם). יעקב אבינו ראה את המידות של אבותיו הקדושים ולמד מהם. אברהם אבינו היה בעל חסד, ובכח מידה זו הפיץ ופרסם את התורה בכל העולם כולו. יצחק אבינו גילה את הפחד מבורא העולם, וזה היה מענפי מידת הגבורה. יעקב אבינו למד מאביו יצחק ע"ה את המורא ועל כן כתוב "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" והוא מלשון מורא ופחד, ומעלה גדולה ועצומה היא כמו שכתוב (משלי כ"ח, י"ד) "אשרי אדם מפחד תמיד". ומעלה זו גבוהה יותר מעבודת ה' מתוך יראה, כי זו מדרגה של מורא מתוך עבודת ה' מאהבה.
חנוכה במחשבה
# ימי החנוכה נקבעו לדורות זכר לשני ניסים שנעשו בחנוכה: נס פך השמן. ונס הנצחון של החשמונאים על היונים במלחמה והחזרת מלכות ישראל. \עיין פר"ח
באמצע ימי הבית השני השתלטו היונים על עם ישראל וארצו "וגזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאוד מפניהם, ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם אלקי אבותינו והושיעם מידם. וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו ישראל מידם. והעמידו מלך מן הכוהנים, וחזרה מלכות ישראל יתר על מאתים שנים, עד החורבן השני".
# על נס פך השמן להדלקת המנורה נאמר בגמרא "שכשנכנסו יונים להיכל, טמאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול; ולא היה בו אלא להדליק יום אחד - נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה". \שבת כא:\.
וכך כותב הרמב"ם \שם\ "וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום - בכ"ה בכסלו היה. ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד, והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור". מפני שני הניסים הללו תקנו חז"ל א\ להדליק נרות חנוכה - זכר לנס פך השמן. ב\ לומר "על הניסים" ו"הלל שלם" - זכר לנציחון במלחמה. ולכן ימים אלו נקראים חנוכה, כלומר: חנו-כה, שביום כ"ה בכסליו חנו מאויביהם".
שני הניסים קשורים זה בזה:
# "חזרת המלכות לישראל" קשורה להדלקת המנורה בבית המקדש. מלכות בית דוד מכונה בתהילים "עריכת נר,. וכך כתוב שם \קלב\ : "וכוהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו. שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי. אויביו אלביש בושת ועליו יציץ נזרו". דוד המלך מנבא על חזרת המלכות לישראל ועל ישועה שנעשית על ידי הכוהנים וכותב "ערכתי נר למשיחי".
גם הנביא זכריה, שמנבא על חזרת המלכות לישראל בתחלת הבית השני, רואה מנורת זהב \פרק ד\: "ויאמר אלי: מה אתה רואה? ואומר: ראיתי והנה מנורת זהב כולה, וגולה \מעין ספל עגול\ על ראשה. ושנים זיתים עליה \עצי זית\. ואומר אל המלאך הדובר בי לאמר: מה אלה אדוני?" והמלאך עונה לו כי משמעות הנבואה היא חזרת הכהונה והמלכות ששניהם נמשחים בשמן המשחה".
למדנו שהמלכות בישראל משולה למנורת הזהב, והיא קשורה לכהונה, שאף היא מסומלת בהדלקת המנורה. לכן גם בתפלת הימים הנוראים אנו מתפללים על חזרת מלכות לישראל במילים "ועריכת נר לבן ישי משיחך".
# משמעות נס פך השמן - כתוב בספרים: כל מקום שנזכר שמן בתורה ובדברי חכמים לענין הדלקת המנורה, רומז לחכמת הלב ולמחשבה שבמוח. וכשנכנסו היונים להיכל, טמאו כל השמנים, כלומר פגמו בחכמה ובמחשבות הלב אצל רוב ישראל, שהתחילו גם הם נוהים בלבם אחר החכמה של היונים וחשבו שיש בה ממש. וכשחזרו החשמונאים ונכנסו להיכל לא מצאו אלא פך אחד משמן טהור שלא היה בו להדליק אלא יום אחד, כלומר, עם כל מה שפגמו היונים במחשבות הלב של ישראל קדושים, עדין מאירה בלבותם מחשבה טהורה אחת וניצוץ אחד של חכמת אמת, לידע שהם קדושים ובחירים מכל האומות וכל הגויים ילכו לאור ישראל ולא ישראל ילכו לאורם.
# ולנס זה של טהרת הלב והנשמה, צריכים ישראל בכל הדורות, וביותר, בזמן שהם משועבדים ונתונים תחת עול הגויים. שכל זמן שאמונת לבם ומחשבתם טהורה - הם גאולים ועומדים אפילו בשעבודם, אבל בזמן שהאמונה והחכמה שבלב פגומה - הם משועבדים אפילו בחרותם; כל גזרות שהגויים גוזרים על ישראל עשויות להתבטל, אבל כשהאמונה מתערערת בלב וכשחכמה מסתלפת, היא עשויה להשתקע וישראל עשויים ח"ו להיות אובדים ונדחים בין האומות.
ואין ישראל יכולים להנצל מפורענות קשה זו, אלא על ידי סיוע מן השמים בדרך נס. ואימתי זוכים לנס זה? כל זמן שלא כבתה הגחלת האחרונה ועוד נשתמר בקרבם "שמן" להדליק יום אחד, אז הם זוכים לנס, שמן השמים מסיעים להם ומדליקים ממנו נר תמיד.
# כתב הרמב"ן בפרושו על התורה \סדר בהעלותך\ : "וכלשון הזה מצאתיה במגלת סתרים לרבנו נסים שהזכיר האגדה הזו ואמר: ראיתי במדרש, כיון שהקריבו שנים עשר שבטים \בחנכת המזבח\ ולא הקריב שבט לוי וכו', אמר לו הקב"ה למשה, דבר אל אהרן ואמרת אליו - יש חנוכה אחרת שיש בה הדלקת נרות, ואני עושה בה לישראל על ידי בניך נסים ותשועה, וחנוכה שנקראת על שמם, היא חנכת בני חשמונאי; ולפיכך הסמיך פרשה זו לפרשת חנכת המזבח". וראיתי עוד ב"ילמדנו" וכן במדרש רבה: "אמר לו הקב"ה למשה, לך אמר לאהרן; אל תתירא, לגדולה מזאת אתה מוכן. הקרבנות, כל זמן שבית המקדש קים - הם נוהגין, אבל הנרות - לעולם, "אל מול פני המנורה", וכל ברכות שנתתי לך לברך את בני אינן בטלין לעולם". והנה דבר ידוע שכשאין בית המקדש קים והקרבנות בטלין מפני חרבנו, אף הנרות בטלים; אבל לא רמזו אלא לנרות של חנכת חשמונאי שהם נוהגים אף לאחר חרבן וכו'".
חשיבות
חנוכה בהלכה – ספר הלכות חגים. (כתוספת לנלמד בבן איש חי)
כט. חנוכה בשמחה - ובבגדים נאים כתב הרב כף החיים \אות ח'\ שצריך להדליק נרות חנוכה ולברך בשמחה. וגאון עוזנו הבן איש חי כתב בספרו עטרת תפארת \אות כ"ו\. "בראש חודש וחנוכה ופורים יש יתרון ומעלה בבחינת הנשים לכן צריכים הם להחליף בגדיהם ולא ישארו בבגדי חל. גם אשה שיש לה תכשיטין של זהב תלבשם באלו הימים להורות על יתרון שיש באלו הימים בבחינה שלהם למעלה".
ל. לכן, הנשים צריכות להזהר להתלבש יפה לכבוד ההדלקה כי הדלקה עושה מצווה והעקר הוא בזמן ההדלקה ולשים תכשיטים. ובכלל, גם גברים יזהרו בזה להתלבש כפי שהם מתלבשים לכבוד אורחים, מי ששם כובע על הראש כשבאים אורחים חשובים לביתו וכן אם לובש מעילו - ישים כובע וכו', ובודאי לא יברך עם חלצה קרועה, סנדלים וכדומה, להראות כמה המצווה יקרה וחביבה לנו!.
לא. מצות נר חנוכה מצווה חביבה היא עד מאוד, וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הניסים שעשה לנו. אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולקח שמן מן הצדקה ומדליק. \רמב"ם פ"ד הלכ' י"ב\.
נט. הנוהגים להתפלל ערבית בכל ימות השנה אחרי השקיעה מיד, יתפללו ואחר כך ידליקו. המתפללים ערבית בכל ימות השנה בצאת הכוכבים, בחנוכה ידליקו נרות חנוכה בצאת הכוכבים ואחר כך יתפללו ערבית, שעקר מצות ההדלקה היא בצאת הכוכבים, ולהתפלל אפשר גם מאחר יותר. \ואף שיש אומרים שמתפללים ערבית לפני ההדלקה - אנו לא נוהגים כן - עיין מ"ב ס"ק א', באה"ל שם, כה"ח ס"ק ה\.
ס. הנוהגים להדליק עם השקיעה כדעת הרמב"ם והגר"א - ידליקו ואחר כך יתפללו ערבית. ובכל אפן לא יאחרו להדליק בגלל התפלה.
עא. טוב שידליק בשמן זית הראוי לאכילה ולא "בשמן זית למאור", שאפשר שיש בזה מן הזלזול להדליק בשמן פגום, אך עכ"פ שמן זה עדיף על שמן שומשין וכד', שאינם מזיתים, משום שלמעשה גם "שמן למאור" ראוי לאכילה ורק משום שמירת יתר משרד הבריאות פוסלו לאכילה.
עב. טוב שכל אחד יטרח לו לעשות מנורה יפה כפי כוחו, וכן הנרות יעשם יפים \מ"ב סי' תרע"ג\
עה. אין לברך על חנכיה עם נורות חשמל, ואינו יוצא בה ידי חובה \כה"ח תרע"ג י"ט\. אף על פי כן, משום פרסומי נסא, מצווה להדליק במקומות צבוריים בחנכיה עם נורות חשמל, ולא יברך עליה. \אחרונים\.
החייבים והפטורים בהדלקת הנר קד. טוב לתן לאחד מבניו הקטנים להדליק בידם את ה"שמש" כדי לחנכם במצוות, כי גם בשמש יש קצת מצווה. אבל לא יתן להם להדליק נרות של חיוב. \שם י"ח ועין כה"ח תרע"א ס"ק פ"ג\.
קה. אם מישהו מבני הבית הגיע לגיל מצוות, אפשר ליתן לו להדליק את נרות ההידור, ואף על פי שבעלמא המתחיל במצווה אומרים לו גמור, כאן שהחיוב להדליק מוטל גם על שאר בני הבית הגדולים וגם הם חלק ממצות הדלקה זו, יכולים לסיום המצווה. ואם ישנה סיבה מיוחדת יכול ליתן גם לגדול שאינו מבני הבית, להדליק.
קח. בני ישיבות או חיילים - שאינם נשואים, מעקר הדין יוצאים ידי חובה על ידי שאביהם מדליק עליהם בבית, והוא הדין לאיש שאשתו מדליקה עליו בביתו. ואם יש להם חדר מיחד שלא בבית ההורים או שגרים בפנימיה, ידליקו שם בלא ברכה או שישתתפו בפרוטה עם אדם אחר וישמעו ממנו הברכות. \עיין תה"ד ק"א, ב"י תרע"ז על דברי תה"ד, שו"ע ס"ק ג' ובדברי הרמ"א כה"ח ס"ק כ"ה מ"ב ס"ק ט"ז\.
קט. יש אומרים שאם אביו מדליק לאחר זמן חצי שעה של ההדלקה, יכול הבן להדליק נרות בזמן ולכוין שלא לצאת בהדלקת אביו.
קי. בני ישיבות או חיילים שהאב לא מדליק נרות בבית או שהאב גר בחו"ל שהבדלי הזמנים הם למעלה מחצי שעה של הדלקה - ידליק הבן בברכה בחדרו. \שו"ע תרע"ז א'\.
קיא. בני ישיבות או חיילים אשכנזים שנוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק בברכה - ידליקו בברכה גם בישיבה. ואם גרים בחדר אחד כמה בחורים - כל אחד מהם מברך ומדליק לעצמו.
קיב. בת הגרה לבד - בת הגרה לבד אינה צריכה להדליק ויוצאת ידי חובה בהדלקת אביה. ואם אין לה אב או שהוא גר בחו"ל או שאינו מדליק עליה - תדליק בברכה.
קטז. בערב שבת צריך לתת שמן או להכין נרות גדולים, שידלקו לפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. לכן בירושלים, שהמנהג להדליק נרות שבת כארבעים דקות לפני השקיעה, צריך לקחת נרות גדולים שידלקו לפחות שעה וחצי, ואם אין לו מספיק נרות גדולים, יראה שעל כל פנים יהיה שעור כזה בנר הראשון. ואם אין לו אלא נר הדולק חצי שעה, ידליק בלא ברכה. \שו"ע תרע"ט א', וכה"ח ו', ותרע"ב
מנהגי חנוכה
א. לימוד על הנס - כתב הרמב"ם \הלכ' חנוכה פ"ד הלכ' י"ב\ : ".כדי להודיע הנס, ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הניסים שעשה לנו", על כן טוב ונכון שכל אדם יקרא בחנוכה את סיפור הנס שבגמ', ספר יוסיפון, ספר מכבים, ספר חשמונאים ומגילת אנטיוכוס, כדי לדעת ולהודיע את ניסי הקב"ה יותר ויותר וככל שאדם מודה לקב"ה על ניסיו כן מעורר רצון עליון להמשיך ניסים ונפלאות בכל דור ודור. \עיין זוה"ק רע"מ פרשת בא, ובבא"ח ש"ר פרשת צו אות ל"ז שהביא את הזוה"ק הנ"ל\.
ג. אסור מלאכה לנשים - הנשים צריכות להזהר שלא יעשו מלאכה בעוד שנרות חנוכה דולקים, ובעקר יש להזהר בחצי שעה הראשונה שהנרות דולקים \שם כ"ז שו"ע תרע\ ויש מחמירות לא לעשות מלאכה כל עוד שהנרות דולקות אפילו אחרי חצי שעה. ואם יש להן סיבה מיוחדת - יכולות להתנות שאין הם "מקצים" את הנרות למצווה אלא רק לזמן חיוב - חצי שעה, ואחר כך תעשינה מלאכה.
ה. נהגו בירושלים שהנשים עושות מלאכה בכל ימי חנוכה, אך יש להם קבלה שאם אשה נקלעה לסכנה, תדר נדר שלא לעשות מלאכה בחנוכה ותנצל, ויש נודרים יום אחד ויש נודרים שני ימים כפי מה שירצו. אך הנשים הבאות מחו"ל, אינן משנות מנהג שהיה להן בחו"ל. \שם\.
ו. כתב הבא"ח בספרו עטרת תפארת \אות כ"ו\ : "בר"ח וחנוכה ופורים יש יתרון ומעלה בבחינת הנשים לכן צריכים הם להחליף בגדיהם ולא ישארו בבגדי חול, גם אשה שיש לה תכשיטין של זהב תלבשם באלו הימים, להורות על יתרון שיש באלו הימים בבחי' שלהם למעלה". וגם הגברים יזהרו בזה להיות בלבוש מכובד. כאילו מקבלים אורח.
ז. יארצייט בחנוכה - מי שיש לו יארצייט - יום זכרון על הוריו או על אחרים, והוא בתוך ימי חנוכה - יעלה לקברם לפני חנוכה \שם כ"ב\. ובגשר החיים כתב שהאשכנזים נוהגים ללכת בחנוכה, ובכל אפן לקברי צדיקים הולכים.
ח. מאכלים שמנים - נהגו לאכול סופגניות ולביבות, והטעם משום שמטגנים בשמן, והרי זה זכר לנס חנוכה שהיה בשמן.
ט. מאכלי חלב - אוכלים מאכלי חלב בחנוכה זכר לנס שנעשה בחלב - כשיהודית השקתה בחלב את הולופרנס והוא נרדם וכך יכלה להתיז את ראשו מעליו. ועושים זכר לנס זה בחנוכה, מפני שגם הוא כמו היונים רצה להעביר את ישראל על דתם. \שם כ"ד עיין ר"ן שם\.
י. יש אומרים שמנהג זה נקבע זכר למאכלי חלב שהאכילה בתו של יוחנן כהן גדול לראש הצוררים, ואחר כך הרגה אותו.
יא. סעודת מצווה - אין חובה להרבות בסעודת חנוכה ויש אומרים שיש מצווה קצת, ויש אומרים שיש מצווה להרבות באכילה בחנוכה. בכל אפן, אם עושה סעודה ואומרים בה דברי תורה וזמירות ותשבחות, הוי סעודת מצווה. \שו"ע תרע סע' ב\.
ד. אם שכח לומר "על הנסים" יכול לאומרו בסיום התפלה, אחרי "יהיו לרצון" לפני "אלקי נצר" או לפני "יהיו לרצון" השני. ובברכת המזון יאמר ב"הרחמן": "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו וכו'". \רמ"א תרפ"ב
ה. ובספר עוי"ח כתב שיאמר לפני "יהיו לרצון" השני "נודה לך ה' או"א על הנסים ועל הפרקן וכו'" "בימי מתתיהו וכו'". ובברכת המזון יאמר "הרחמן נודה לך על הנסים והפרקן וכו'" "בימי מתתיהו וכו'".
ו. מי ששכח "על הניסים" וטעה וחזר להתפלל י"ח בחושבו שחייב לחזור ובאמצע תפילתו נודע לו שאינו חייב לחזור - יפסיק תפילתו באמצע. \ועין שו"ע תרפ"ב ובב"י שם ולחונים עליו\.
לרפואת כל חולי ישראל וצה"ל ובתוכם רבקה בת טאוס.אילנה בת אסתר.עזיז בן גוהר. נעם אלעד דרור בן אביטה יוכבד רבקה. איתי אהרון בן אילנה. תמר בת אורנית מרדכי חי בן ברכה יהודית . ידדיה בן טובה . יהודה יצחק בן איריס. יהונתן בן מלכה. רוני תחיה בת טובה. ינון דוד בן טובה גיטל . שלום בן טאוס .תמר בת עירית .
לרפואת מלכה רג'ינה חיה בת שמחה רות בת אורנית
לע"נ יחיאל בן שמחה שבת שלום וחנוכה שמח
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
