ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
ד"ה נכתבה
הפרשה רמז לדרך המלחמה עם אדום
הפרשה נכתבה להודיע את ההצלה שעשה ה' ליעקב. וללמד אותנו לדורות את האופן בו יש להתכונן למלחמה באדום, בתפילה, דורון, ומלחמה.
לב, ח
ד"ה ויירא יעקב
עשו ניחם ליעקב כי לבו מסור לה'
יעקב פחד מאוד כיון שעשו כלל לא קיבל את השלוחים. ובאמת כוונת עשו הייתה להרע ליעקב, אבל כאשר ראה עשו את הכבוד הגדול שעשה לו יעקב - ניחם, וזה מעשה הקב"ה, שגרם ללבו להתנחם, כי הלבבות לה' המה.
לב, כא
ד"ה אכפרה
פירוש הביטוי כפרה
רש"י מפרש שיעקב אומר בלבו שאולי יבטל את רוגזו של עשו במנחה. שכפרה הוא מלשון קינוח והעברה. והרמב"ן חולק ואומר שכל כפרה משמעו פדיון, מלשון כופר. ויעקב אומר לשליחים שיאמרו שמנחה זו היא לפדיון נפשו על שזוכה לראות את עשו.
לב, ל
ד"ה למה זה
אין ליעקב תועלת בידיעת שם המלאך, כיון שרק ביכולת ה' להושיע
המלאך עונה ליעקב שאין לו תועלת בידיעת שמו, כי לא יוכל להינצל על ידי שיקרא לו, כי רק לה' הכח והיכולת. וברכת המלאך ליעקב הייתה בציווי ה'.
לג, יח
ד"ה ויבא יעקב
• יעקכ בא שלם לארץ ישראל
• יעקב חנה מחוץ לעיר כדי לקנות קרקע בארץ
הרמב"ן מסביר שמה שאמרה התורה שיעקב בא שלם הכוונה שניצל מעשו והגיע אל מקום בטוח, בגלל שאביו קרוב ונשיא אלהים, וזכות הארץ תצילהו.
ויעקב חנה בשדה מחוץ לעיר, כי את השדה יכול היה יעקב לקנות מייד, ואילו בעיר היה עליו להיות אכסנאי. וכל זה כי רצה יעקב לקנות קרקע בא"י מייד עם ביאתו לארץ. ובמעשה שמעון ולוי התקיים הרמז שנרמז באברהם (עיין לעיל יב, ו).
לג, כ
ד"ה ויקרא לו
קריאת שמות בשם ה'
אין הכוונה שקרא יעקב למזבח אלהים, אלא קראו על שם ההצלה שעשה לו ה'. וגם הקריאה לאנשים, מקומות או מלאכים בשם ה' הוא במשמעות שבח לה'.
לד, יג
ד"ה ויענו בני יעקב
מדוע הרגו את אנשי שכם ומדוע כעס יעקב
הרמב"ם סובר שמה שהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם היה על פי דין, שנתחייבו אנשי שכם מיתה כיון שלא העמידו בתי דינים, ולא קיימו מצוות דינים משבע מצוות בני נח. הרמב"ן חולק ואומר שאע"פ שמצווה להעמיד בתי דינים אין נהרגים על ביטולה, כיון שנהרגים רק על איסורי שבע מצוות בני נח, ולא על ציווים בקום עשה.
אלא מסביר הרמב"ן שמה שהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם זה משום שהיו רשעים (עיין בפירוש פס' ז), ודינם מיתה, ולכן נקמו בהם שמעון ולוי. ויעקב כעס עליהם מפני הסכנה ומפני שאולי התכוונו אנשי שכם לשוב בתשובה.
לה, טז
ד"ה כברת ארץ
מקום קבורת רחל ולמה נקברה בדרך
הפרשנים נחלקו בהבנת המילה 'כברת' ומתוך כך במקום קבורתה של רחל. והרמב"ן חזר בו מפירושו הראשון לאחר הגיעו לארץ. ומה שרצה יעקב לקברה בדרך ולא הכניסה לבית לחם יהודה זה כדי שתיקבר בנחלת בנימין בנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
