ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרבי מליובאוויטש
במהלך המסע התגלגלו לידיו ספר קבלה והספר 'הדרך לחיים של משמעות' על פי תורתו של הרבי מליובאוויטש, והוא החל להתקרב ליהדות.
בהמשך הטיול פגש את הרב מיכי יוספי בבית היהודי, התחזק עמו יותר ועלה על מסלול התשובה.
בשנת תש"ס נכנס ישראל למכון מאיר בירושלים. כמו חוזרים בתשובה רבים בתחילת דרכם היה "באורות", והחל להפיץ חומרים של קירוב לבבות לכל מיני מכרים. בין היתר שלח חומר הפצה לנטע, שאותה הכיר באופן שטחי. היא הייתה אחותה הצעירה של בחורה שלמדה איתו בכיתה. נטע ענתה לו במכתב והחל להירקם ביניהם קשר.
לאחר כמה חודשים חזרה נטע לארץ. היא נרשמה ללימודי אמנות באוניברסיטת תל אביב, והתגוררה בצפון העיר, בעוד שישראל היה כבר בחור ישיבה עם זקן ופאות. שירה אחותו אירחה אותו מדי פעם בשבתות.
באחת השבתות הציע ישראל לשירה להזמין גם את נטע, לצורך קירובה ליהדות. נטע נעתרה להזמנה. וכך מדי שבת נפגשו אצל שירה ובעלה בתל אביב. באחת הפעמים אחרי הסעודה ישראל ליווה את נטע לביתה. בדרך שוחחו והחל להיווצר ביניהם קשר הדוק יותר, עד שהחלו להישמע דיבורים על חתונה. אמנם נטע חיה בתמימות את האמונה הפשוטה, אבל הפערים ביניהם מבחינת שמירת מצוות ואורח חייהם היו עדיין גדולים. ישראל התגורר בירושלים ולמד כל היום תורה, ואילו נטע כאמור התגוררה בתל אביב ולמדה אמנות.
ישראל החליט כבחור ישיבה, עם כל הלחץ הפנימי והחברתי, שעליו להתחתן בהקדם. יום אחד קבע פגישה עם נטע כדי לראות אם אפשר להתקדם איתה לחתונה, ואם לאו - לחתוך את הקשר ביניהם.
הם נפגשו על גדת הירקון. נטע אמרה לישראל שהיא אמנם בכיוון התשובה, אבל אין לה כוונה לעשות בקרוב צעד מכריע. עיקר טענתה היה בשאיפתה המוסרית התמימה, כי כמו שלמדה בפרשת השבוע "ויצא" על רחל ולאה, היא לא מוכנה להתחתן לפני אחותה הבכירה. ישראל ונטע ידעו היטב שאחותה לא נמצאת כלל בכיוון של חתונה.
לא הייתה קרן אור בשיחה. בסיומה ישראל אמר שהוא מעוניין לחתוך את הקשר, וביקש מנטע שלא תיעלב ותבין שהוא לא בנוי לקשר מתמשך איתה בלי מועד של חתונה נראה לעין. נטע הסכימה לדבריו והם החליטו להיפרד כידידים.
ישראל הלך משם לבית אחותו כשהוא שבור ויגע ואמר לה: "די, אני לא יכול להמשיך כך! אני צריך להתחתן".
"מה הבעיה?!" אמרה שירה, "תתחתן עם נטע בעוד שלושה חודשים".
"זה לא פשוט בכלל", נאנח ישראל, "הבעיה העיקרית היא שאינה מוכנה להתחתן לפני אחותה הגדולה".
הוא הלך לנוח בשברון לב בחדר האורחים. אחרי כמה דקות שמע נשימה נעתקת וקריאת התפעלות מהסלון, שם נותרו שירה ובעלה. הוא חזר לסלון וראה אותם מביטים בהשתאות ב'אגרות קודש' שפתחו באיזה עמוד שיוצא בהשגחה פרטית, כדרך חסידי חב"ד שמחפשים רמז להיכן לפנות בצומת חיים חשוב. שירה אמרה לו בהתלהבות: "תראה מה ענה לנו הרבי!"
וכך היה כתוב בכרך ו' עמ' ק"ה אגרת א'תרכז: "בנועם קיבלתי מכתבו... בעת רצון ובטח קודם החתונה. א - יפריש הוא וכן בת גילו תחי' מממונה איזה סכום להוצאת השידוכין וחתונה של אחותו הבכירה. ב - יבקשו מחילה מאיתה. ג - יעשו חתונתם בלי פרסום יתר, ויתן השי"ת שיהיה בניינם בנין עדי עד, בשעה טובה ומוצלחת, על יסודי התורה והמצוה, מוארים בתורת החסידות. בברכת מזל טוב - מחכה לבשורות משידוך אחות בת גילו שתחי'".
זו הייתה תשובה מדויקת למכשול העיקרי שעמד בדרכם!
ישראל לא חשב פעמיים. הוא נטל את ספר 'אגרות קודש' והלך לדירה של נטע שליד כיכר מילאנו. כאשר נכנס לביתה, פתח את הספר בעמוד של האיגרת ואמר: "זו התשובה של הרבי. הוא נותן תשובה ברורה על העניין של אחותך. אני לא יודע איך נסתדר בדיוק, אבל אם תרצי, אני הולך איתך עד הסוף, יהיה מה שיהיה". נטע חשבה כמה שניות והסכימה.
הם קיימו את דברי האיגרת. אחותה הבכירה של נטע מחלה לה בשמחה. נטע עזבה את לימודיה באוניברסיטה ועלתה לירושלים. לאחר שלושה חודשים, כמו שהציעה שירה, הם ערכו חתונה צנועה, כדברי האיגרת, באחד מהרי ירושלים לאור השקיעה, חתונה חסידית ארץ ישראלית שמחה מאוד. מבלי שכיוונו לכך תאריך החתונה - ל' סיוון - היה זהה לתאריך האיגרת!
כצפוי היו מכשולים בראשית דרכם, אבל האיגרת המדויקת להפליא נתנה להם כוח להתגבר גם עליהם. כיום ישראל הוא משפיע בישיבה לחוזרים בתשובה המוארת באור החסידות, ונטע מסייעת בפעילותו. פרט לכך שהיא מגדלת את שבעת ילדיהם, כן ירבו.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
