ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
הקניין הראשון באדמת ארץ ישראל נעשה בה לפני כארבעת אלפי שנים.
ירושלים הנה עיר יהודית "רק" שלשת אלפי שנים.
עובדה זו הביאה את אנשי חברון לפני מאה ועשר שנים (תרס"ז), לראות עצמם כמי שאינם כפופים להנהגה המרכזית בירושלים. הביטוי המעשי של השקפה זו היה הקמת מערך גיוס תרומות עצמאי, שלא היה כפוף לאנשי הועד הכללי, שישב בירושלים (לימים, תחת ישיבת מרכז הרב הישנה ברחוב הרב קוק). הועד הכללי היה הגוף שאסף תרומות מכל הקהילות ברחבי הפזורה והוא חילק את הכספים- "כספי החלוקה" בין כל היהודים שנזקקו לו ברחבי הארץ. אנשי הועד הכללי תבעו את אנשי חברון לדין תורה, לפני הרב הראשי ליפו הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל
(סיכום הדברים מופיע באגרות הראי"ה אגרת לט).
נסכם בקצרה את טענותיהם של אנשי כולל חברון:
א. יהושע בן נון הרג את אדני צדק מלך ירושלים ובמסגרת הקרבות על כיבוש הארץ שרף עם ישראל את ירושלים (שופטים א' ח). לאחר כיבושה, יהודים לא גרו בירושלים (עיינו כדוגמא שופטים י"ט, יא-יב) עד ימי דוד המלך, שכבש מהיבוסים את עיר דוד ובנה מחדש את העיר.
ב. על פי חכמי האמת פתחו של גן העדן הוא בחברון, במערת המכפלה. וז"ל: "רבי קיסמא אמר מערת המכפלה סמוך לפתח גן עדן. בשעה שמתה חוה בא אדם לקברה שם ושם הריח מריחות גן עדן באותו הריח שהיה שם" (זוהר חדש כרך ב (מגילות) מגילת רות דף לג עמוד ב). לעומת זה פתחו של גיהנום על פי כמה וכמה דעות בחז"ל מצוי בירושלים "ואמר רבי ירמיה בן אלעזר: שלשה פתחים יש לגיהנם, אחד במדבר ואחד בים ואחד בירושלים. ... בירושלים דכתיב נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים. ותנא דבי רבי ישמעאל: אשר אור לו בציון - זו גיהנם, ותנור לו בירושלים - זו פתחה של גיהנם. ...אמר רבי מריון אמר רבי יהושע בן לוי, ואמרי לה תנא רבה בר מריון בדבי רבי יוחנן בן זכאי: שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן, וזו היא ששנינו ציני הר הברזל כשירות, וזו היא פתחה של גיהנם" (עירובין דף יט ע"א).
ג. לפי זה, לא רק שהאבות בחרו כמקום קבורתם את חברון אלא שהם צעדו בעקבותיהם של אדם וחוה.
ד. מערת המכפלה היא המקום הראשון שנקנה בארץ ישראל על ידי אבי האומה והיא בבחינת המפתח לקניינה של כל ארץ ישראל.
ה. דוד המלך בחר קודם כל בחברון ורק אחר כך עלה לירושלים.
הרב זצ"ל דחה את דבריהם והסביר:
א. בשום פנים ואופן אין "להקטין, ח"ו, מעלת קדושת ירושלים, ת"ו, נגד שאר ערי אה"ק איזו שתהיה, שזהו ממש פגם איסור הבמות".
ב. אין להביא ראיה מכך שהאבות בחרו לגור דווקא בחברון או בעיר אחרת, שהרי היו להם סיבות ואין זה מוריד ממעלתה וקדושתה של ירושלים. "דעיקר הקדושה והמעלה תלוי דוקא בירושלם".
ג. גם הימצאותה של מערת המכפלה בחברון איננה מעניקה לה יתרון על ירושלים "הרי שאפילו קדושת חברון ומערת המכפלה, שזהו עיקר מעלתה של עה"ק חברון, כלולה. ג"כ בירושלם".
(בע"ה בקרוב יצא לאור "צפנת שמואל" ובו ביאור לספר שמואל-פרקי דוד שם אסביר באריכות את כל הנושא).
הבה נתפלל כי הקשר של כל עם ישראל לארץ ישראל יתחזק
וכל העם יתאחד סביב ירושלים כעיר שחוברה לה יחדיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
