ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
והנה, באחד הימים יצא הרבי לפתע מחדרו, התבונן על האדמה שסביבו ופניו נהרו. כשחזר, קרא הרבי לכל חסידיו לסעודה חגיגית בה יסביר להם את פשר הנהגתו החריגה.
כאשר התאספו כולם, פתח הרבי ואמר: דעו לכם, שבעת שגרנו בחוץ לארץ, בא אלי פעם שליח מארץ ישראל וסיפר לי בהתלהבות על מעלותיה הרבות של ארצנו הקדושה. כל כך התלהב אותו שליח, עד שאמר: "רבי הקדוש, מי שיש לו עיניים לראות, רואה שבארץ ישראל כל אבן היא יהלום".
באותה שעה התלהבתי והחלטתי לעלות לארץ.
והנה, כשהגעתי לכאן, נראו לי אבני הארץ כאבנים רגילות. בתחילה התאכזבתי מאד, וחשבתי שדברי השליח היו דברי שווא. אולם לאחר זמן הבנתי, שהבעיה היא בי, כי עדיין לא זכיתי להבין את מעלת הארץ. לפיכך, הסתגרתי בחדרי ועסקתי בקדושת הארץ. והיום, כשיצאתי החוצה זכיתי וראיתי שכל אבן היא יהלום.
יש אנשים שחושבים, שאת ההבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, עליהם לראות בעיניים גשמיות. מחפשים הם שורה של הבדלים גשמיים בתחומים שונים בין הארץ לחו"ל – יופי, כלכלה, אופי חברתי ועוד. האמת היא, שיש צדק מסויים במחשבה זו, שהרי ארץ ישראל היא ארץ גשמית, ולפיכך טבעי לצפות שמעלותיה ייראו בעיניים גשמיות. (ואכן, ראינו במאמר האחרון ללך לך על פי בראשית רבה, שאברהם אבינו הבחין במעלות הארץ גם בעיניים גשמיות).
אולם, מחשבה זו היא רק 'חצי' נכונה. החצי הנכון הוא, שביכולתינו לראות את מעלת ארץ ישראל בעיניים גשמיות. אולם, כדי להגיע לכך עלינו לבנות בתוכינו גם את ה'חצי' המשלים - ה'חצי' הרוחני.
מעלתה של ארץ ישראל בכך שהיא ארץ קדושה. גשמיות ורוחניות נושקים בה זה בזה. מעלתה של הארץ שהיא ארץ רוחנית, ומתוך שהיא רוחנית גם הגשמיות בה קדושה (ולהיפך – מתוך שהגשמיות בה קדושה, גם הרוחניות ה מתרוממת). לפיכך, רק מי שמחובר למעלות הרוחניות של ארץ ישראל, יראה בה מעלות גשמיות.
ועוד דבר – יש אנשים שחושבים, שאם הם לא רואים את מעלות הארץ, לארץ יש בעיה. האמת היא הפוכה, כנראה הם לא ראויים למעלת הארץ, ולכן היא מסתירה את פניה מהם. (זה עומק העניין, שמי שלא מזדכך מבחינה רוחנית, הארץ 'מקיאה' אותו, חלילה).
למעלות אלו זכה רבי אברהם דב מאבריטש, שדבק בארצנו הקדושה מסירות נפש, והיה ממנהיגי העיר צפת בימים הקשים של רעידת האדמה הגדולה ומרידות ה'פלאחים' והדרוזים. איש המעלה היה, וזיכך עצמו עד שראה דרך מעלותיה הרוחניות של הארץ, שכל אבן גשמית היא יהלום.
בכך זכה הוא להד קול ממעלת יעקב אבינו בפרשתנו. בתחילה יוצא יעקב אבינו מארצנו הקדושה לחרן. כביכול, הוא שוכח ממעלת קדושת 'המקום' (מקום המקדש כמוקד לקדושת כל ארץ ישראל). בחרן, אומר הוא לעצמו, הכיצד לא התפללתי במקום שהתפללו אבותי (רש"י). כך שם הוא את ליבו להתבונן במעלת המקום.
כיוון שחיפש מעלות רוחניות אלה, מתגלים לו מלאכי אלוקים. במדרש כתוב, שאלו מלאכי ארץ ישראל העולים בסולם ונפרדים ממנו, ומלאכי חוץ לארץ היורדים ללוותו. מלאך פירושו – העניין הרוחני המלווה אותו. למעשה, יעקב רואה כאן את ההבדל הרוחני בין ארץ ישראל לחוץ לארץ. לפיכך הוא אומר בהקיצו משנתו – 'מה נורא המקום הזה, אין זה כי אם בית אלוקים...'. כאן הוא רואה את מעלת המקום על שאר המקומות.
מעלה זו מופיעה בצד הרוחני, אך באה לידי ביטוי עד לגשמיות ממש. האבנים שתחתיו מתאחדות לאבן אחת, ומבטאות בכך את אחדות ישראל. לפיכך, לוקח יעקב את אותה אבן גשמית והופך אותה למצבה ובית אלוקים.
ויהי רצון, שנזכה לראות מעלת הארץ הקדושה, ולראות שכל אבניה יהלומים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
