ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(כז: שליש תחתון – כח: במשנה השנייה)
א. תפילת הערב אין לה קבע
A. פירוש –
- אין לה הגבלת זמן.
דחייה – שיכתוב – "כל הלילה". - אינה חובה.
B. הדעות – ר"ג – חובה, ר' יהושע – רשות.
C. מעשה בר' יהושע ור"ג –
- שאלת התלמיד (רשב"י) והדיון בבית המדרש.
הענשת ר' יהושע וסילוק ר"ג. - מינוי ר"א ב"ע, כבן 70.
- תחת הנהגתו של ר"א ב"ע – 1. הוסיפו 400/700 ספסלים (אין תוכו כברו). 2. עדויות + בו ביום. 3. גם ר"ג הגיע – ובין השאר דנו בגר עמוני (ר' יהושע – מותר (כי סנחריב בלבל האומות ועוד לא שבו), ר"ג – אסור (כי כבר שבו).
- הפיוס – ר"ג בא להתפייס, מזהה שהוא פחמי ומקבל ביקורת, ניסיונות ההודעה לחכמים, חלוקת השבתות (1-3).
(כח. רבע תחתון)
ב. זמן מוסף –
A. הזמן - ת"ק – כל היום (רי"ח – אך נקרא פושע), ר"י – 7 שעות.
B. נובע מזה: היו לפניו 2 תפילות – מנחה ומוסף:
ר"י – מוסף (עוברת),
ת"ק – מנחה (תדירה) – וכן רי"ח, (ור' זירא שחלש ולא הגיע לביהמ"ד, שמח כששמע שזה רי"ח כי התלבט אולי זה ריב"ל).
C. המתפלל אחרי זמני ר"י – "נוּגֵי מִמּוֹעֵד אָסַפְתִּי, מִמֵּךְ הָיוּ מַשְׂאֵת עָלֶיהָ חֶרְפָּה".
ריב"ל - במוסף – שבר יבוא על ישראל על שאחרו את המועדים,
ר"א - בשחרית – תוגה (עצבות) תבוא על ישראל וכו'.
D. עוד הלכות לגבי מוסף – (כח: 1+)
אביי ניסה לברר למה רב אויא לא בא לדרשת רב יוסף לפני מוסף, כי אמנם היה חלש אך יכל לאכול ולבוא.
תשובות רב אויא:
- רב הונא - אסור לאכול לפני מוסף.
דחייה – אז תתפלל ביחידות, תאכל ותבוא. - רי"ח - אסור להקדים תפילתו לשל הציבור.
דחייה – זה רק במסגרת הציבור.
E. אגב, לגבי אכילה לפני התפילה,
רב הונא (כנ"ל) וריב"ל (לגבי מנחה) – אסרו,
אך להלכה – מותר.
ג. משנה – תפילת ר' נחוניא בן הקנה בבית המדרש
A. נוסח התפילות.
B. צוואות רוחניות של תנאים כשחלו (קשור לתפילה)
- 1. ר' אליעזר – כבוד חברכם, מינעו בניכם מן ההגיון (מקרא/שיחת ילדים) והושיבום אצל ת"ח, ודעו לפני מי אתם עומדים בתפילה.
- 2. רי"ח בן זכאי – 1. בכה שמא הולך לגיהנום (ובניגוד למלך בשר ודם, כאן זה לעולם ואי אפשר לפייסו בממון). 2. ברכם שיהיה מורא שמיים שלהם כמורא בשר ודם (הלוואי...).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
