ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב חרל"פ
למרות זאת הלך תלמידו הגדול, הרב יעקב משה חרל"פ, בעקבותיו גם בעניין זה. מרוב צומות וסיגופים חלה הרב חרל"פ, עד שנפל למשכב ואושפז בבית החולים 'ביקור חולים'. אחר שהוטב מצבו נשלח להבראה בימה של יפו, והוא אברך בן 22 שנים בלבד.
הרב חרל"פ נסע עם עגלון ועגלה מירושלים ליפו לקראת חג שבועות תרס"ד. בדרך שקעו לפתע גלגלי העגלה בחולות העמוקים ומיאנו לזוז. כל ניסיונותיו של העגלון לחלץ את עגלתו עלו בתוהו.
הרב חרל"פ אמר לעצמו: "אם הבעל-דבר מעכב בעדי כל כך להגיע ליפו, זה סימן שיש כאן עניין גדול!"
כאשר אפסו הסיכויים לחלץ את העגלה, לקח הרב חרל"פ את חפציו וצעד רגלית בחולות עד ליפו.
באותם ימים הגיע הרב אברהם יצחק הכהן קוק לארץ הקודש והחל לכהן כרבה של יפו. כך פגש הרב חרל"פ לראשונה ברב קוק, כשהוא מבין מיד שזהו "העניין הגדול" שהבעל-דבר ביקש למנוע ממנו. הרב קוק התוודע אליו, שמע על בעייתו הרפואית ואמר לו כי מעתה אסור לו להתענות ולהסתגף.
לאחר שחזר לירושלים, כתב הרב חרל"פ ביומנו: "רגשי הקודש של הדרושים הנישאים והנוראים, שזכיתי לשומעם הפעם, הגביהו אותי ורוממוני למעלה גבוהה. וכל כך פעלו עליי, והסיחו דעתי מכל אשר בעולם, עד שבשעה שבאתי לירושלים, ממש שכחתי סדרי הדרכים מכול וכול, ולולא ידידיי שקידמו פניי, לא ידעתי אנה לילך, וכן למחר כשהלכתי לעיר, בקושי גדול שב לי הזיכרון בסדר הדרך".
מאז דבק הרב חרל"פ ברב קוק, עד שנעשה לתלמידו ולחברו הקרוב ביותר. במשך יותר משלושים שנה ליווה הרב חרל"פ את הרב קוק והיה איש סודו ונאמן ביתו ורוחו. פעם התבטא הרב קוק ואמר: "אף אחד אינו מכירני חוץ מרבי יעקב משה, שאני מכיר אותו והוא מכיר אותי". יחדיו פעלו רבות בהקמת הישיבה המרכזית העולמית ובהקמת הרבנות הראשית; יחדיו יצאו למסעי המושבות, ותמיד סייעו לכל יהודי באשר הוא ואף למתנגדיהם החריפים ביותר.
פעם, לאחר הסתלקותו של הראי"ה קוק זצ"ל, הלך הרב חרל"פ עם נכדו, ר' זבולון זק"ש, בשכונת שערי חסד מביתו לבית הכנסת. תוך כדי הילוכם חלפו על פניו של אחד מקנאי ירושלים, מאותם שנלחמו מלחמת חורמה ברב קוק וזעמו על דבקותו של הרב חרל"פ בו.
בעוברו על פניהם פלט אותו קנאי מילות גנאי לעבר הרב חרל"פ, שהמשיך ללכת במנוחה כאילו לא אירע דבר. הנכד רצה להשיב לאותו חצוף כגמולו, ואז חש את ידו של סבו נכרכת סביב זרועו בחוזקה לבל יעשה זאת. המשיך הנכד ללכת עם סבו, כשהוא מצליח בקושי להירגע.
לאחר שהתרחק מהם אותו קנאי מתלהם, פנה הסבא לנכדו ואמר: "משום שהתאפקת, אספר לך סיפור על אותו יהודי. יהודי זה עני מסכן הוא, והוא מהקנאים הידועים בירושלים. יום אחד פנה עשיר אחד שהעריץ את מורי ורבי מרן הראי"ה קוק זצ"ל ורצה לתת לו מתנה מיוחדת - בית בירושלים. פנה אותו עשיר למרן הרב קוק והודיע לו על כוונתו. הרהר מרן רגע ואמר לאותו עשיר: 'אני, ברוך השם, איני צריך לכך, יש לי בית מרווח וגדול די והותר, אבל ישנו תלמיד חכם אחד שמצווה להנאותו וזו זכות גדולה, וייחשב לך כאילו נתת לי את הבית'".
"שאל העשיר מיהו אותו תלמיד חכם, והשיב לו מרן: 'רבה של שערי חסד, הרב יעקב משה חרל"פ, זקוק מאוד לעזרה. הוא מטופל בילדים ובוודאי צריך בית מרווח לו ולבני ביתו'".
"ואכן", המשיך הרב חרל"פ לספר לנכדו, "בא אליי אותו עשיר במצוות רבינו זצ"ל וביקש להעניק לי את תשורתו - בית מרווח בירושלים. לא רציתי גם אנוכי לקבל בית זה, מאחר שהקדוש ברוך הוא נתן לי בית והסתדרתי בו בשכונה, לכן הרהרתי בלבי למי יהיה נכון לתתו. ואז נזכרתי באותו יהודי מסכן, שהיה עני מרוד וחסר בית ומטופל בילדים. ידעתי על מצבו הכלכלי הקשה, ובגלל שהוא מהמתנגדים לי, רציתי לשבר את מידותיי ולתת דווקא לו את הבית. קראתי לכמה מפרנסי השכונה, והצגנו זאת כאילו הבית ניתן לו ממקור אחר, לבל ידע מהיכן באה לו טובה זו, כי אם ידע עלול הוא למות מבושה, חס ושלום. והנה, כעת הוא מחרף אותי ואת מרן הרב זצ"ל, שדאגנו לו לבית במתנה והוא אפילו לא יודע על כך..."
על פי הספר 'שירת הי"ם' על חיי הרב חרל"פ זצ"ל
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
