ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
ד"ה ותלך לדרוש
פירוש המושג דרישת ה'
רש"י פירש שרבקה הולכת לדרוש מה יהיה בעתיד, והרמב"ן אומר שלא מצא פועל זה אלא במשמעות תפילה.
כה, לד
ד"ה ויבז עשו
מחלוקת רמב"ן ואבן עזרא בסיבת ביזוי הבכורה
האבן עזרא פירש שיצחק איבד את הממון שירש מאברהם ולכן לא היה לעשו צורך בבכורה.
הרמב"ן חולק ומוכיח שיצחק היה עשיר ככל האבות, ואומר שכל מי שה' ברכו לא יחזור ויעני. לכן מסביר הרמב"ן שעשו הוא מן הכסילים הרוצים באכילה ובשתיה ולא יחושו ליום המחר.
כו, א
ד"ה מלבד הרעב
גלותו של יצחק לגרר כסימן לגלות בבל
הרמב"ן לומד מכך שיצחק לא ירד למצרים, אלא לגרר, עיר בה גר אברהם ימים רבים, שגלותו לשם רומזת לכך שבני ישראל יגלו למקום שהוא מקום אבותם, הלא היא בבל, מקום אור כשדים.
כו, ג
ד"ה והקימותי
כל אחד מהאבות ראוי לברית בפני עצמו
הקב"ה כורת ברית ושבועה עם יצחק ועם יעקב אע"פ שכבר כרת ברית עם אברהם לו ולזרעו, להודיע שגם יצחק ויעקב ראויים בפני עצמם לברית.
פירוש נוסף, תוספת השבועה שנשבע הקב"ה ליצחק ויעקב היא שיהיו הם עצמם ברכה בעמים, כמו שנשבע לאברהם. ואין זאת השבועה על זרעם, שכבר מבורך מעת השבועה לאברהם.
כו, ה
ד"ה וישמור
האבות קיימו התורה
חז"ל למדו מפסוק זה שהאבות קיימו את התורה, והרמב"ן מקשה שחלק ממעשי האבות אינם תואמים זאת. ומבאר ששמירת התורה על ידם היתה בארץ בלבד, מלבד יוסף ששמר את השבת במצרים מפני חשיבות מצווה זו, שהיא אות לחידוש העולם, בניגוד לאמונות מצרים.
הרמב"ן מביא שני פירושים נוספים לפסוק: או שפירושו סייגים לשבע מצוות בני נח, או שמדובר בציוויים פרטיים ששמר אברהם.
כו, כ
ד"ה ויקרא שם הבאר
עניין הבארות כסימן לבנים
שלשת הבארות רומזות לשלשת בתי המקדש. הראשונה נקראה עשק, רמז למקדש ראשון שחרב על ידי מלחמות. השנייה נקראה שטנה, מילה חמורה יותר, רמז לבית שני שכל ימיו מעת בנייתו היתה שטנה של הגויים נגדו עד שהחריבוהו. השלישית נקראה רחובות על שם שירחיב ה' גבולנו בימי בית שלישי שייבנה בלא ריב ומצה. [ובפסוק לב מבאר הרמב"ן שהבאר שחפרו בבאר שבע רומזת למשכן שילה].
כז, לג
ד"ה בטרם אבוא
מדוע יצחק מברך את גונב הברכה?
בהסבר הראשון מסביר הרמב"ן שיצחק מתאר את המציאות: 'מי הוא שהצליחה ברכתי לחול עליו, ועתה הוא ברוך?', כי ראה יצחק ברוח קדשו שהברכה אכן חלה עליו.
הסבר נוסף: מי הוא זה שבֵּרָכְתי, וכעת בגללו אין אני יכול לברך אותך, כי חלה הברכה עליו. ההבדל בין הפירושים הוא שלפירוש הראשון יצחק רק מתאר מציאות, ולהסבר השני יש בזה הסבר לעשו מדוע אין יצחק יכול לברכו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
