ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
ד"ה וירא
חולק על הרמב"ם בהבנת מדרגת ראיית מלאכים
הרמב"ם מגדיר שראיית מלאכים היא במראה נבואה בלבד, וכל מעשה שלושת האנשים היה בנבואה, וזה פירוש המילים 'וירא אליו ה''.
הרמב"ן חולק ואומר שראייה זו היא ראייה מדומה או חלום, אבל זו לא מדרגה של נבואה, וכמובן שלא ראייה ממשית. במקומות שבהם המלאך נזכר בלשון איש, ישנו גילוי מיוחד של ראייה ממשית דקה. כמובן שהמלאכים הללו לא נהגו כאנשים ולא באמת אכלו אלא סילקו (שרפו) את המאכלים.
יח, א
ד"ה באלוני ממרא
הראות הקב"ה לאברהם להראות כי רצה את מעשיו
אע"פ שכתוב 'וירא ה'', לא נאמר לאברהם דבר מפי ה', אלא שעצם הראות השכינה מראה שה' נתרצה במצוות המילה, וזו כוונת חז"ל באמרם שה' בא לבקר את החולה.
יח, ז
ד"ה וטעם ואל
חיבוב הנדיבות של אברהם
אברהם מזדרז בעצמו על אף חולשתו מהמילה ורוב אנשי ביתו, שיכלו לעשות זאת, מרוב חשקו לכבד את אורחיו.
יח, טו
ד"ה ותכחש
כיצד שרה מכחשת דברי ה'?
הרמב"ן מסביר ששרה לא ידעה שמלאכים הם, ולכן צחקה מדבריהם, אך לאחר שאברהם אמר בוודאות 'לא כי צחקת' הבינה שמדבר מנבואה ושתקה.
יח, יט
ד"ה כי ידעתיו
ההשגחה המיוחדת על הצדיקים
כל העולם כולו מושגח בהשגחה כללית, שהפרטים בה מונחים למקרי הטבע, אך על הצדיקים ישנה שמירה מיוחדת ותמידית.
יט, ה
ד"ה ונדעה אותם
הריסת סדום בגלל מעלת ארץ ישראל
סדום נהפכה כיוון שהיא חלק מארץ ישראל, היכל ה', שאינה סובלת תועבות, ומקיאה את החוטאים. מכך ילמדו ישראל העתידים לירש את הארץ, ויישמרו מלעשות תועבות בתוכה.
יט, ח
ד"ה הוציאה
ביאור פרשיית פילגש בגבעה
אגב הדמיון של מעשה אנשי סדום למעשה גבע בנימין, מבאר הרמב"ן בהרחבה מדוע אין להשוות מקרים אלו, וכי חטאם של אנשי בנימין קטן בהרבה מכפי שנראה ללומד במבט ראשוני.
יט, יז
ד"ה ואמר רבי אברהם
מדוע נאסרה ההבטה אל סדום הנהפכת
המלאך מייעץ ללוט ואנשי ביתו לא להפנות פניהם להפיכת סדום כדי שלא ינזקו רפואית מאויר ההפיכה, וכן שלא ינזקו מהמחשבה בנוראות ההפיכה. שהמחשבה על דבר חולי מדביקה אותו באדם. ועוד, שבהפיכת סדום המלאך המשחית נראה שם בלהב אש, וזה מסוכן להתבונן בזה.
יט, כט
ד"ה ויזכור
הצלתו של לוט בזכות הליכתו עם אברהם מחרן
הקב"ה זכר את חסדו של לוט שעזב את חרן והלך עמו לארץ, ולכן הציל אותו כדי שלא תגרם לו צרה בעקבות חסד זה. זו גם הסיבה שאברהם יוצא למלחמה נגד ארבעת המלכים - כהכרת טובה ללוט.
כא, לג
ד"ה ויקרא שם
ביאור הכינוי 'אל עולם'
הרמב"ן מפרש כינוי זה כמנהיג הזמן, המכונה עולם, או מנהיג השמיים והארץ. הרמב"ם פירש שכינוי זה מורה על קדמות הא-ל. לפירושים אלה אברהם קורא בשם זה, היינו שמודיע אלוהות ה' בעולם. אך אונקלוס פירש פסוק זה כתפילה.
כב, א
ד"ה והאלוהים נסה
ביאור עניין הנסיונות
הנסיון הוא העמדה של המנוסה במבחן בחירה, אך המנסה יודע שהמנוסה מסוגל לעמוד בו, ולכן מנסה אותו, כדי שיוציא לפועל את לבו הטוב.
כל הנסיונות שבתורה הם לטובת המנוסה ולא לרעתו.
כב, טז
ד"ה יען
ביאור החידוש שבהבטחה זו
בהבטחה זו שאחר העקידה ישנה שבועה בשם ה' על ריבוי זרעו של אברהם. הרמב"ן מסביר שהכוונה בהבטחה זו היא שלא תמנע ברכת ה' בגלל חטאי ישראל, 'והנה זו הבטחה שלימה בגאולה העתידה לנו'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.












