ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לאחר שעבר את גוש עציון, ראה שעל הבתים מונפים דגלים לבנים. לא נראה אף דגל ירדני. הרב גורן ידע שהם נכנסים לחברון כמנצחים.
לפתע אמר הנהג: "הנה בחלחול יש דגל ירדני על אחד הבתים בקומה השלישית, והם עוד עלולים להילחם".
"תן לי את העוזי", אמר הרב, "ותן לי חיפוי. אני עולה למעלה להוריד את הדגל".
"אבל עלולים להרוג אותך?! אני אעלה", אמר הנהג.
"אתה עוד צעיר", אמר הרב גורן, "אתה צריך לבנות לך בית ומשפחה. אני את החיים שלי כבר עשיתי. אני אעלה למעלה ומה שיקרה - יקרה!".
אחד הנהגים התלווה לרב גורן עד לקומה השנייה, ומשם עלה לקומה השלישית. הרב גורן טיפס והוריד את הדגל. לאחר מכן אמר לדיירים "סלאם עלייכום", ולקח את הדגל מבלי שיפצו את פיהם.
הכוח התקדם לחברון. כשנכנסו לתוך העיר ראו שכל הבתים ליד הכביש הראשי מלאים סדינים לבנים שתלויים על כל המרפסות. עיריית חברון והכוחות הצבאיים בחברון החליטו על עוצר עצמי, וציוו שאיש לא יצא מהבית. הרב גורן רצה להודיע להם שצה"ל כבר כבש את חברון, למרות שבשלב הנוכחי היה שם רק הג'יפ שבו נסע...
באמצע העיר ניצב פודיום, שעליו נהג לעמוד השוטר שמכוון את התנועה. הרב גורן לקח את העוזי וירה באוויר מחסנית שלמה של כדורים כדי להודיע לתושבי העיר שצבא הגנה לישראל נמצא בתוך העיר וכבש אותה.
מטרתו של הרב גורן הייתה להגיע ראשון למערת המכפלה. הוא נזכר בביקורו בחברון לפני קום המדינה כשהיה מאורס עם הרבנית צפיה, על הגעתו למקום ועל התגובה הערבית הנזעמת להגעתם ועל השוטר הבריטי שהגיע כמו אליהו הנביא להצילם ברגע האחרון.
באחד החלונות ניצב נער ערבי כבן שש עשרה. הרב גורן קרא לו שיבוא ושאל: "איפה הקבר של אברהם אבינו?", כפי שקראו הערבים למערת המכפלה.
"יש עוצר ואני מפחד לבוא איתכם כי לא אוכל לחזור".
"הנהג שלנו יחזיר אותך", הבטיח הרב והנער הסכים.
הנער הראה להם את המקום והם התחילו לעלות עד השערים שהיו משני צדי המערה, בשני גרמי מדרגות. הרב המשיך לעלות עד השער הצפוני שבו כולם התפללו, וכאשר ראה שהשערים נעולים צעק: "אפתח אל-באב!" (פתחו את השערים).
קולות מבפנים צעקו: "מפיש מפתוח" (אין לנו מפתח).
אם אין להם מפתח, איך הם בפנים? חשב.
הוא ידע שיש שם אנשים, ושהשערים סגורים מבפנים עם בריחים. היו להם שלושים ושישה מפתחות שהחזיקו בידיהם. הרב גורן החל לירות מאות כדורים על השערים, אך הם לא נפתחו.
במשך כשלוש שעות ניסו לפרוץ ולפתוח את השערים ולא יכלו להפילם, עד ששמעו קול של טנק שמתקרב למערה. היה זה הטנק הראשון שנכנס לחברון. על הטנק היה סדין שהחיילים ציירו עליו בדיו כחול את סמל מגן דוד כדגל ישראל, דגל שהורידו ממגדל דוד בירושלים.
על השער הראשי לפני מערת המכפלה היה תורן קטן. הם התקרבו עם הטנק עד לקיר שליד השער, משם עלה הרב גורן על הצריח ותלה את הדגל על מערת המכפלה.
הרב גורן רצה כעת לפרוץ את השער שסגר על המערה ומצא בטנק מוט ברזל. הוא והנהג שמו את המוט בתוך השערים עד שהצירים יצאו מהם, וכך השערים נפלו על הרצפה והמערה נפתחה לפניהם.
אז נראו שני ערבים רועדים מפחד כמו לולבים, כשאחד מהם מחזיק עשרות מפתחות של המערה, אף שצעקו שאין להם מפתחות. הנהג ניגש אליו ולקח ממנו את המפתחות. הרב והחיילים נכנסו למערה והרב גורן תקע בשופר.
הוא לקח את ספר התורה וקרא את פרשת חיי שרה, שם מסופר איך אברהם אבינו קנה את המערה מבני חת. השעה הייתה שעת בוקר מוקדמת והרב גורן זכה להתפלל שם עם החיילים. זו הייתה הפעם הראשונה אחרי אלפי שנים שבה יהודי נכנס לתוך מערת המכפלה.
על פי הספר 'בעוז ובתעצומות' על חיי הרב גורן זצ"ל
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
