ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
להלכה פסקו כל הפוסקים (רמב"ם שכירות א, ו ושו"ע חו"מ שז, ה) כפי שפסק שמואל בגמרא (לו ע"ב), כדעת רבי יוסי.
נשאלת השאלה: מה יהיה הדין במקרה דומה, שבו שומר חינם קיבל חפץ לשמור והוא מסרו לשומר שכר. כך שהשומר הא' משלם לשומר הב' את שכר השמירה. לאחר זמן מה החפץ נגנב מביתו של השומר הב'. מוסכם ששומר החינם פטור מלשלם ושומר השכר חייב לשלם, אך נשאלת השאלה למי ישלם שומר החנם?
(איננו נכנסים כעת לסוגיית שומר שמסר לשומר, מכיון שאין זה ענייננו כעת)
התוספות (בבא קמא יא ע"ב, ד"ה לא מבעיא) כותב שלדעת רבי יוסי הנ"ל שהשואל משלם לבעלים ולא לשוכר, ה"ה ששומר השכר ישלם לבעלים ולא לשומר החינם.
אולם השבות יעקב (ג, קמח) נשאל שאלה במקרה דומה, וכתב שלדעתו שומר השכר ישלם לשומר החנם ולא לבעלים, ואין הנדון דומה לראייה. טעמו הוא, שהשוכר שהשאיל לאחר לא השקיע בכך דבר, ואילו שומר החנם שילם לשומר הב' מכספו שלו. לפיכך לא שייכת כאן הטענה 'כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו', כיון ששומר החינם מקבל את תשלומי הפרה כתמורה לשכר השמירה שהוציא מכיסו, ונמצא שזו 'פרה שלו' ולא 'פרת חבירו'.
הפתחי תשובה (חו"מ שז, א) התפלא על השבות יעקב שחלק על התוספות בלי להזכירו כלל.
מפי אחי הרב נחשון כהנא שמעתי לתרץ, שנידון דידן תלוי במח' ראשונים בביאור דעת ר' יוסי, הסובר שהבעלים זוכים בתשלומי הפרה.
לדעת התוספות (לה ע"ב, ד"ה תחזור) הדין נובע מכך שהשוכר זוכה בתשלומי הפרה רק לאחר שנשבע שהפרה נאנסה, ואז הוא עצמו פטור מלשלם לבעלים. לכן יכול בעל הפרה לומר שאינו מקבל את שבועתו ולפטור אותו מתשלום בלי שבועה, וכך הבעלים ידון ישירות עם השואל ויזכה בתשלומי הפרה.
אך לדעת הרא"ש (ג, ה) וראשונים נוספים, הדין נובע מכך שהשוכר שהשאיל לשואל נחשב לשליח של הבעלים: חשיב שוכר כאילו השאילו בשליחות המשכיר, הלכך דין המשכיר עם השואל". השוכר השאיל מכח רשותו של בעל הפרה ולכן הוא נחשב לשלוחו, וממילא השואל נחשב לשואל של המשכיר בעל הפרה, ולא של השוכר.
נפקא מינה פשוטה בין הטעמים, המובאת כבר בתוספות, היא באופן שבעל הפרה יודע בוודאות שהפרה מתה באונס, כך שהשוכר פטור מלשלם גם בלי שבועה. לפי התוס' כאן השואל ישלם לשוכר, כיון שהמשכיר אינו יכול להפקיע את זכותו. אך לפי הרא"ש גם כאן השואל ישלם לבעלים, כיון שהשוכר הוא שליח של הבעלים. הטור (חו"מ שז) פסק בפירוש שהשואל ישלם לבעלים גם כשהמשכיר יודע על האונס, והיינו כדעת אביו הרא"ש. גם הש"ך (סק"ג) והגר"א (ה) הכריעו כדעת הרא"ש, על פי המבואר בגמרא שגם אם הפרה מתה אצל הבעלים עצמם, השואל ישלם לשוכר.
נפקא מינה נוספת בין שני הטעמים תהיה בדיוק במקרה שלנו, שבו שומר חנם שכר שומר שכר שישמור עבורו. לדעת התוספות, גם כאן יכול הבעלים לפטור את שומר החינם משבועה, ולדון ישירות עם שומר השכר ולזכות בתשלום. אך לדעת הרא"ש, כל הסיבה שהשואל משלם לבעל הפרה היא בגלל שהשוכר נחשב לשלוחו של בעל הפרה, כך שהשואל נחשבת לשואל מהבעלים. אבל כאן שהשומר הא' שילם מכספו לשומר השכר על מנת שישמור, וודאי שהשומר הב' הוא שומר של השומר הא' ולא של בעל הפרה.
הנה כי כן, דברי השבות יעקב נכונים לפי דברי ההלכה בשולחן ערוך ובטור (וכן רמב"ם ורי"ף), ואילו דברי התוספות הם רק לשיטתו שלא נפסקה להלכה. אם כן מובן שיש לפסוק כדברי השבות יעקב, ושאלת הפתחי תשובה אינה קשה על שיטת ההלכה.
סיכום : במקרה של שומר חנם ששכר שומר שכר שישמור על החפץ והחפץ נגנב, נחלקו בזה התוספות ושבות יעקב האם התשלום שייך לבעל החפץ או לשומר. במאמרנו הוכחנו ששיטת השבות יעקב מתאימה לשיטת ההלכה, שאינה כדברי התוספות, בביאור סוגית 'כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
