ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
אך מה הקשר בין חוני המעגל לבין חודש אדר? המאורע הגדול והמפורסם שהתפלל חוני על ירידת גשמים היה בחודש אדר, בכ' בו, ואת היום הזה קבעו חכמים ב'מגילת תענית' כיום שאין מתענים בו אלא הוא יום הודאה על אותה התרחשות מופלאה שהייתה בעקבות תפילתו.
נוסיף מעט על דמותו. ראשית מהו הביטוי 'המעגל' שנוסף לשמו? רש"י מסביר (מנחות צד, ע"ב) שעג עוגה ולא זז מתוכה, ולכן הוא נקרא מעגל. התעקש ועמד במקום שלו עד שתיענה תפילתו. יש מהגאונים שפירשו ש'מעגל' זה שם מקום, ויש שפירשו על שם מלאכתו שהיה מתקן גגות ותנורים, וכלי המלאכה שבו השתמש הוא מעגילה שבה משתמשים לעגל ולהטיח את הגגות, ולכן הוא נקרא 'המעגל'.
הוא חי בתקופת מלכות בית חשמונאי.
נספר את הסוף העצוב שלו, ניתן ללמוד ממנו הרבה דברים. מסופר (קדמוניות היהודים, יוסף בן מתתיהו) שבמלחמת האחים הורקנוס ואריסטובולוס. תפסו אותו אנשי הורקנוס וביקשו ממנו שהוא יקלל את אריסטובולוס. ידעו שיש לו כוח בפיו - בתפילתו - ורצו שעל ידי פיו יוכל להכות את היריב. חוני ענה ואמר להם שהוא לא יעשה זאת. איימו עליו שאם לא יקלל את הצד האחר יהרגו אותו. פרס כפיו לשמים ואמר: 'אלו בני עם ה' ואלו בני עם ה' שלא תתקבל תפלתם של אלו נגד אלו ואני לא אקלל את ישראל'.ראו שהוא מתעקש - קמו עליו והרגוהו.
פה אנו רואים את גדולתו של חוני כאוהב ישראל, וכך נוכל להתרשם גם מהדברים שאמרו לו אותו דור שזכה לגשמים: "יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ" (משלי כג, כה) מי זה אביך ואמך? זה כנסת ישראל. הוא גזר והקב"ה מקיים, והודו בתפילה כך:
"דור שהיה אפל הארת בתפילתך
דור שהיה שפל הגבהתו בתפילתך
דור ששח בעוונו הושעתו בתפילתך
דור שלא היה נקי, מילטתו בתפילתך".
(תענית כג, ע"א)
דור שהיה שפל הגבהתו בתפילתך
דור ששח בעוונו הושעתו בתפילתך
דור שלא היה נקי, מילטתו בתפילתך".
(תענית כג, ע"א)
אם כן אנחנו רואים מסגנון התלמוד שהרגישו שאותו צדיק היה קשור לדור ומתוך שהיה קשור לדור הוא הרים את הדור ולכן תפילתו נענתה. אנחנו רואים את גדלותו של חוני המעגל בזכות בקשתו, ואנחנו רואים אותה גם בסגנון הבקשה, שהוא אומר "עד שתרחם על בניך" הוא לא בא לבקש בזכותו האישית אלא ביקש רחמים על כלל ישראל.
בחודש אדר רצה המן להשמיד, להרוג ולאבד את העם המפוזר ומפורד, ואנחנו כנגד זה, מתאחדים ביום הפורים במתנות ובמשלוח מנות לאביונים, הרי החודש הזה מסוגל לתפילתו של חוני המעגל שלא לבקש את אובדן הצד האחר של עם ישראל, לכן הוא פרס את כפיו לשמים בתפילה לטובת כלל ישראל ולא לטובת פלג אחד לעומת פלג אחר.
בהמשך הגמרא (תענית כג, ע"א) על חוני המעגל גם מסופר שהוא נרדם לשבעים שנה ואחר כך כשהוא התעורר לא הכירו אותו, לא ידעו ולא האמינו שזה הוא חוני המעגל, ואז הוא אמר את המשפט המפורסם: "או חברותא או מיתותא" או שאתה נמצא בחבורה - שאתה שייך לעם ישראל ולכלל ישראל ומתאים לדור ואם לא - עדיפה מיתה.
אם כן, דמות גדולי ישראל הצדיקים המתחטאים ומבקשים לפני המקום אם שהעזו פנים או התחצפו, לא היה זה מכוח אישיותם הפרטית אלא מכוח בקשתם למען כלל ישראל. ומצאנו צדיקים כעין זה, גם בדורות הבאים: כפי שמפורסם, למשל, על ר' לוי יצחק מברדיצ'ב שביקש מכוח כלל ישראל, והם אכן זכו ונענו. זהו אפוא הקשר של חוני המעגל לחודש אדר, שבכ' בו אין מתענים כי זה היום שבו נעשתה התשועה וה' נענה לתפילתו של חוני המעגל והוריד גשמים על הארץ.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
