ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
היום נלמד מתוך תורתו של ר' צדוק מלובלין. על פרשת בראשית שואל ר' צדוק שאלה שבזכותה נעמיק בערכו של חודש תשרי – מדוע אנו מתחילים את התורה בחודש תשרי ולא בחודש ניסן? הרי ישראל מונים את השנה לפי הלבנה – החודשים, וראשון לחודשי השנה הוא חודש ניסן. אם כן – למה לא תיקנו שיתחילו ויסיימו את התורה בחודש ניסן?
היום נראה את החלק הראשון של התשובה. ר' צדוק תולה את הדבר במחלוקת בין ר' אליעזר לבין ר' יהושע מתי נברא העולם ומתי עתידין להיגאל – בתשרי או בניסן. לפי ר' אליעזר הגאולה תהיה בתשרי. גאולה כזאת תלויה בתשובתן של ישראל, וחודש תשרי של הגאולה יהיה חודש שבו ישובו בתשובה שלימה, דרך 'מסלול חגי תשרי' – ראש השנה, יום כיפור וסוכות. לעומת זאת, לפי ר' יהושע הגאולה תהיה כמו במצרים, שלא הייתה תלויה בדרגה הרוחנית של עם ישראל, אלא מצד החלטתו של ה' לגאול את עמו.
בפרשת בראשית מופיע כוחו של משיח – הפסוק 'ורוח אלהים מרחפת על פני המים' רומז לפי המדרש לרוחו של משיח. המשיח עתיד לתקן את חטא הנחש (ניתן אף למצוא רמז לדבר – נחש בגימטריא (358) שווה למשיח). תיקון פרשת בראשית בחודש תשרי נובע מהרצון הגדול של עם ישראל להיגאל, ואף שעברו החגים ולא זכינו לגאולה, עדיין בכל החודש ראויים להיגאל. מחר נעסוק בכוחה של השבת והקריאה בתורה בפרשת בראשית לעורר את כוחו של המשיח.
מתחילין בראשית אחר שמחת תורה, אף דניסן ראשון לחודשי הלבנה וישראל מונין ללבנה, כמו שאמרו בבראשית רבה (ו', ג'), ולמה לא תיקנו שיתחילו בראשית אחר פסח ויסיימו בפסח.
אך בגמרא (ראש השנה י"א.) לר' אליעזר, דבתשרי נברא העולם, בתשרי עתידין להגאל, ולר' יהושע דבניסן נברא, בניסן עתידין להגאל. והענין דבפרשת בראשית כתיב: "ורוח אלהים מרחפת על פני המים". ובמדרש רבה (בראשית רבה ב', ד') "זה רוחו של משיח וכו'". והיינו כשנברא האדם ישר שלא יקלקל אך מכל מקום יהיה כח לנָחָש לכנוס ולגרום הקלקול. על זה נברא אז רוחו של משיח, שיבוא עת שיהיה משיח שאז יתוקן העולם שלא יוכל להתקלקל, שישחוט הקב"ה ליצר הרע כמו שאמרו בסוכה (נ"ב א).
ולר' אליעזר שבתשרי נברא העולם, הסדר הוא שיהיה הגאולה בתשרי, שבראש השנה יהיה התעוררות התשובה על ידי תקיעת שופר כמו שנאמר (עמוס ג', ו'): "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו". ואחר כך יום הכפורים לתקן כל העבר, וכשיזכו יהיה אז היחוד. ואחר כך סוכות זמן שמחתינו ומלחמת גוג ומגוג בסוכות. ואף שעל ידי התשובה זמן הגאולה תמיד כמו שנאמר (תהלים צ"ה, ז'): "היום אם בקולו תשמעו" כמו שאמרו בסנהדרין (צ"ח א), אך בעתה (הגמרא אומרת שהגאולה יכולה לבוא בעתה – בזמנה, או מוקדם יותר – 'אחישנה', במידה ועם ישראל ישוב בתשובה. כוונתו של ר' צדוק כאן היא לגאולה שתבוא 'בעתה' – בחודש תשרי, ולא 'אחישנה', שהרי בגאולה של 'אחישנה' הגאולה יכולה לבוא בכל זמן) יהיה התעוררות התשובה מצד ה' יתברך וכמו שנאמר (יחזקאל ל"ו, כ"ו): "והסירותי את לב האבן וגו'" וכתיב (שם, כ"ז): "ועשיתי את אשר בחוקי תלכו".
ולר' יהושע שבניסן נברא העולם נברא אז רוחו של משיח, שיהיה הגאולה בניסן כשיהיה בעתה, ויהיה הסדר כמו גאולת מצרים - מצד ה' יתברך. שיהיה מכות, ויתבררו ישראל בכל העשר מדות, ויהיה הגאולה מצד ה' יתברך.
ועל כן תיקנו שיסיימו התורה בתשרי ואחר סוכות, אף שרואין שעדיין לא היה התיקון כראוי, מכל מקום כל החודש מוכן ומסוגל לתשובה וכמו שאמרנו במה שאמרו בתנחומא (האזינו ד') שעל שם זה נקרא מזלו מאזנים.
(פרי צדיק בראשית, פרשת בראשית ה')
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
