ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
מאמר זה מובא כהמשך למאמר הקודם, אך כאן השמחה אינה רקתוצאה של התמסרות לרוחניות ולנצחיות, אלא גם משמשת ככוח המניע את היכולת להיות רוחני, דבר הבא לידי ביטוי בכך שהשמחה בחג היא מצווה בפני עצמה ולא רק שמחה במצוות שבחג. זאת ועוד, השמחה בעשייה היא ביטוי לקישור הנפשי של האדם לדבר אותו הוא עושה, ולכן היא מבחינה מסוימת עיקרה של המצווה:
וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת וְעַרְבֵי-נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי השם אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִֽים (ויקרא כ"ג מ'). (על המילים ביום הראשון המתייחס ליום הראשון של חג הסוכות דרשו חז"ל:) ראשון לחשבון עוונות. וצריך ביאור מדוע נכתב ענין זה דוקא פה. מה הקשר בין ראשון לחשבון עוונות למצות ד' מינים. כן צריך ביאור על הכתוב "ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים", מדוע נאמר ענין השמחה דוקא במצוה זו, הרי בכל מצוה יש ענין שמחה של מצוה?!
והגאון הקדוש ר' חיים ויטאל כותב שהשמחה של מצוה היא העיקר והשורש בכל המצוות ככתוב "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה" (פסוק זה בא בקללות האמורות אם ישראל לא יקיימו את המצוות, ומה שמדגישה התורה זה לא את עצם אי הקיום, כמו את חוסר השמחה בעשייתן) , ובספר עבודת הקודש כתוב, שעיקר שכר המצוה הוא על השמחה של מצוה, יותר מאשר על עצם קיום המצוה. ואם כן (שהשמחה של המצווה היא עניין כללי שנכון בכל המצוות) מדוע דוקאבמצוה זו נאמר ושמחתם לפני ה' אלקיכם'? גם יש להתבונן בעצם ענין חג הסוכות, שנקרא זמן שמחתנו, והוא מקור השמחה לכל השנה, יתר על כל המועדים, אף שגם בהם יש מצות 'והיית אך שמח', ומה יחודו.
ויש לבאר הענין בהקדם ביאור השייכות של חג הסוכות עם יום הכיפורים, שהוא לאחר שהקב"ה נתן מתנה לישראל ביום הכיפורים אשר "יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם", ו"הנותן בעין יפה הוא נותן" (זהו מושג מושאל מן התחום ההלכתי של דיני ממונות, שכאשר אדם נותן מתנה לחבירו, ההנחה הפשוטה הינה שהוא רוצה לתת בעין יפה, ויש להנחה זו השלכות משפטיות במקרים מסויימים)– לא רק כפרה על העבר אלא גם עזרה לעתיד לבל ישובו עוד על הֶעבר, 'לטהר אתכם' היינו לקראת העתיד לזכך ולטהר איש יהודי, שהקב"ה נותן לו את הכלים והתנאים לטהר עצמו שלא יחטא עוד. וזה תפקיד הימים הקדושים הבאים לאחר יום הכיפורים, להעמיק ולחזק את תשובתו שיחזיק בה מעמד מכאן ולהבא, ותחילתם בד' הימים שבין יום הכיפורים לחג הסוכות, שאין בהם חשבון עוונות והם עדיין בבחינת ימי מחילה. אחר כך בראשון לחשבון עוונות מיד הקב"ה נותן לנו את מצות ד' מינים שענינה להכניס כל מהותו של איש יהודי בגבול הקדושה, כמאמר חז"ל במדרש שד' מינים הם כנגד ד' חלקי האדם, שכח הלולב מטהר את כל קומת האדם (כנגד עמוד השדרה ה"שולט" על התפקוד של כל הגוף), האתרוג הדומה ללב מטהר את תשוקת הלב, וכן ההדס הדומה לעינים והערבה הדומה לשפתים, והם מקיפים את כל חלקי הגוף ומטהרים את כל האברים, וכסיום דברי המדרש הדא הוא דכתיב (זה הוא שכתוב)"כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך" שהקב"ה נותן בזה כח ליהודי אחרי יום הכיפורים שמהיום והלאה יוכל להתרומם ולהיות בריה חדשה. וזה גם ענין מצות סוכה שנתן לנו הקב"ה אחרי יום הכיפורים, שמיד בצאתו מיום הכיפורים מוצא איש היהודי את עצמו מוקף במצות סוכה שהיא בחינת 'יחביאנו צל ידו תחת כנפי השכינה'.
וזה גם ענין זמן שמחתנו, שהקב"ה נותן אז ליהודי את המציאות של ושמחתם לפני ה' אלקיכם, ואף שאמנם בכל המצוות כח השמחה של מצוה היא הנשמה של המצוה, אבל בחג הסוכות הרי זו מתנה מיוחדת של ושמחתם לפני ה' אלקיכם, אשר האדם מישראל מסוגל אז להגיע לשלימות השמחה הראויה על ידי קיום מצוות החג שעיקר מצותן היא השמחה של מצוה. והיינו שזה גם כן מהתנאים המיוחדים שהקב"ה נותן ליהודי ממחרת יום הכיפורים בכדי שיחזיק מעמד בתשובתו אף בעתיד על ידי כח השמחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
