ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
האורחים ידעו שלסעודה השנייה בשבת אין להם רשות להיכנס, משום שהיא מיוחדת רק לתלמידיו הקבועים. הם התקבצו בבית הכנסת אחרי שאכלו סעודת שבת, ובהיותם אנשים פשוטים שלא ידעו מאומה, רק אמירה של חומש ותהילים בלשון הקודש, החל כל אחד ואחד מהם לומר תהילים.
הבעל שם טוב ישב בראש שולחנו בסעודה השנייה, סידר את תלמידיו איש איש על מקומו, החל לומר תורה, ותלמידיו הקדושים התענגו בנועם אלוקי וניגנו שירים וניגונים מיוחדים. בראותם שרוחו של מורם ורבם טובה עליו, עלצו על כל הטוב והחסד שגמל עמם בורא העולם שזיכה אותם להיות מתלמידיו של הבעל שם טוב.
אחדים מהם הרהרו בכך שכעת הם מרגישים נפלא, אבל לא כן כאשר מתקבצים האנשים הפשוטים שאינם מבינים כלל מה שרבם אומר, ושאלה החלה לנקר במוחם: מדוע הבעל שם טוב מקרב את האנשים הפשוטים הללו בקירובים נעלים כאלה?!
עודם טרודים במחשבותיהם, ראו שפני רבם הרצינו. הוא ישב בדביקות גדולה ואמר: "'שלום שלום לרחוק ולקרוב'. חז"ל אמרו: 'מקום שבעלי תשובה עומדין שם, צדיקים גמורים אינן עומדין'. ישנן שתי דרכים בעבודת השם, עבודת הצדיקים ועבודת בעלי תשובה. ועבודתם של האנשים הפשוטים היא בדרגה של בעלי תשובה, בגלל היותם בהכנעה ובשפלות".
בסיימו תורתו זו, החלו לשיר שירים וניגונים שונים. התלמידים שהרהרו קודם על הקירוב הגדול שמורם ורבם מראה לאורחיו הפשוטים, הבינו שהרגיש במחשבתם ולכן אמר תורה זו, בה ביאר את מעלתם הנפלאה של האנשים הפשוטים, כעין מעלת עבודתם של בעלי תשובה על מעלת הצדיקים הגמורים.
הבעל שם טוב היה בדביקות כל העת, וכאשר סיימו לנגן פתח את עיניו הקדושות, הסתכל בריכוז בפניהם של תלמידיו, ואמר שכל אחד מהם יניח את יד ימינו על כתף חברו שיושב לידו, באופן שכל התלמידים שיושבים סביב השולחן יהיו משולבים אלו עם אלו.
הבעל שם טוב אמר לתלמידיו לנגן כמה ניגונים, כשהם אוחזים זה בזה, ובסיימם ציווה עליהם לעצום את עיניהם ולא לפקוח אותן עד אשר יורה להם. הוא הניח את יד ימינו על כתף התלמיד שישב מימינו ויד שמאלו על כתף התלמיד משמאלו.
לפתע בדרך פלא שמעו התלמידים שירה ערבה, בלולה בקול תחנונים המחריד את הנפש.
אחד זימר: "ריבונו של עולם, 'אמרות ה' אמרות טהורות, כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתיים'". השני קרא בניגון: "איי, ריבונו של עולם! 'בחנני ה' ונסני, צרפה כליותי ולבי'". השלישי שר בקול: "אבא רחום! 'חנני אלוקים חנני, כי בך חסיה נפשי, ובצל כנפיך אחסה עד יעבור הוות'". הרביעי צעק: "אוי געוואלד, אבי שבשמיים! 'יקום אלוקים, יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו"'. האחרון זעק בקול תחנונים: "אבי, אהובי הרחום! 'שובנו אלוקי ישענו והפר כעסך עמנו"'.
כאשר התלמידים הקדושים שמעו את קריאת התהלים של האורחים הפשוטים, החלו לרעוד ולהזדעזע. עיניהם הקדושות היו עצומות עדיין, אבל דמעותיהם ניגרו ולבם היה שבור ורצוץ מקולות התחנונים. כל אחד מהתלמידים התפלל בלבו שיזכהו הקדוש ברוך הוא לעובדו כאותם יהודים פשוטים.
הבעל שם טוב הסיר את ידיו מעל כתפי שני התלמידים אשר ישבו מימינו ומשמאלו, וכך אטם את אזניהם מלשמוע עוד את אמירת התהילים. הוא ציווה על תלמידיו לפקוח את עיניהם ולנגן ניגונים שונים.
כשפסק הבעל שם טוב לשיר, השתתקו כל תלמידיו, וכעבור זמן מה פתח את עיניו ואמר: "שמעתם כעת שירה וזמרה של יהודים פשוטים שאומרים תהילים מקרב לב בתמימות גמורה. ואתם, תלמידיי, קדושי עליון, הביטו וראו: ומה אנחנו, שאין אנו אלא שפת אמת, כי הגוף אינו אמת ורק הנשמה היא אמת, בכל זאת, הנה גם אנחנו מכירים את האמת, מרגישים אותה ומתרגשים ממנה בהתפעלות עצומה. כל שכן וקל וחומר השם יתברך ויתעלה שהוא אמת לאמיתו, מכיר את האמת שבקריאת תהילים של יהודים פשוטים".
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
