ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
מהי קבלת עול מלכות שמים? איך עושים את זה? קבלת עול מלכות שמים אינה רק לדעת ולהאמין שיש בורא לעולם שמנהיג את המציאות ולהיות נכון לעשות את רצונו. קבלת עול מלכות שמים היא בעצם תחושה תמידית של נוכחות ושליטה אלוקית. אם הקב"ה נוכח בכל רגע בחיי ואני מרגיש בכל רגע כיצד הוא שולט ונוכח בי ובכל המציאות שמסביבי, אני וודאי לא אחטא ואעשה נגד רצונו. כל רגע שיהודי לא חי באופן כזה, הרי זה בעצם פריקה מסויימת של עול מלכות שמים, וכל הרגעים בהם פרקתי עול מלכות שמים בכל השנה "מקטרגים" על החיים החדשים שאני אמור לקבל בראש השנה.
"...והנה תחלת בריאת העולמות היה כשעלה ברצונו מעצמו בחסד חנם כמו שכתוב כי אמרתי עולם חסד יבנה, אבל מאז והלאה הנה המשכת רצון זה תלוי במעשה התחתונים, והנה עיקר זמן המשכת הרצון זה הוא בראש השנה שבו התחדשות החיות כללי של שנה הבאה (בראש השנה הקב"ה מחליט למי להעניק חיים)...ולכן ראש השנה הוא יום הדין שבו דנין את האדם על מעשיו שעברו בשנה שעברה כי להיות עוד התחדשות החיות כללי של שנה זו יש על זה כמה קטרוגים על האדם אם ראוי הוא לכך להיות נמשך (נמשך- מקבל חיים) על ידי רצון העליון ברוך הוא בגילוי מלכותו יתברך, מפני כמה פריקת עול שיש שאינם מקבלים עליהם תמיד עול מלכות שמים באהבה וברצון כי אם לפרקים ועתים מזומנים שזוכר את מלך מלכי המלכים הקב"ה מה שאין כן כל היום פונה למחשבתו כל אחד ואחד לפום מאי דידע בנפשיה(לפי מה שמכיר את עצמו)...
ובפרט מי שאינו נזהר הן ב"סור מרע" והן ב"ועשה טוב" כל אחד ואחד לפי מדרגתו (שכן הדרישות מאדם הן פי כוחותיו ואין כל בני האדם שווים בזה) שאי אפשר להיות המשכת רצון העליון ברוך הוא לגילוי מלכותו יתברך כשיש חס ושלום פריקת עול מלכות שמים למטה מאחר שאין מקבלים עליהם עול מלכותו יתברך ברצון"
בקטע הבא מצפה לנו הפתעה קטנה. עד כאן הצטיירה לעיננו תמונה כאילו הקדוש ברוך הוא תובע מכל אחד מאיתנו לסור למשמעתו ולמלכותו על מנת להצדיק את קיומנו. אולם עלינו לדעת כי בסופו של דבר מאחורי הרצון למלוך מסתתרת אהבה גדולה של הקב"ה לכל הברואים, וגם כאשר לפי הכללים לא מגיע להם להמשיך להתקיים הקדוש ברוך הוא בעצמו עוזר להם לעמוד במשימה של קבלת עול מלכות שמים, כאב אוהב העוזר לבנו לעמוד במוטל עליו ומכשירו למשימות החיים. אלא שהקדוש ברוך הוא מצפה מאיתנו לפחות לרצות ולבקש זאת. האדמו"ר הזקן דורש זאת על רצף של פסוקים מפרק קמ"ה בתהלים:
"אלא שעל זה נאמר: "סומך ה' לכל הנופלים וכו' להיות עיני כל אליך ישֹברו" להיות השֹברון (ש' שמאלית - מלשון צפיה) והתוחלת אשר כל אדם ימשוך (-ימשוך עצמו וישתוקק) אחריו ברצונו וחפצו הוא, שיאיר ה' בלבו להיות מקבל עליו עול מלכות שמים באהבה ורצון, ועל ידי זה (על ידי שהקדוש ברוך הוא מאיר בלב האדם לרצות ולקבל את מלכותו) פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון שהוא בחינת רצון העליון לגילוי מלכותו יתברך (שאז האדם באמת ראוי להשפעה)"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
