ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- הלכות ירושלים והמקדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
"נ"ל לתרץ דסבירא ליה לרש"י דקדוש דוד לא היה קדוש גמור, דאם לא כן קשה לפי מה שכתב מו"ר המהרש"א (שם) שקודם שלמה היו מקריבין בבמות. ואי אמרת דנתקדש בימי דוד היה לאסור הבמות. ועיין עוד דעיקר הקידוש היה בימי שלמה".
לפי דברים אלה מה שעשה דוד הוא קידוש לחצאין.
מסביר מו"ר כי לשיטת רש"י, דוד הקדיש את רצפת העזרה כקיום המצווה המיוחדת בירושלים לקדש את המקום מדין "המקום אשר יבחר ד'". מצווה זו קודמת למצוות בנין הבית עצמו שאותו אי אפשר אומנם לקדש אלא בזמן היותו בנוי. לפי זה אין כאן קדושה לחצאין אלא קידוש מלא של המקום קודם השלמת תהליך הקידוש שיסתיים עם קידוש הבניין. כאשר מדובר על קידוש המקום לא שייך לקדש בשיירי מנחה שנפסלין בכיוצא בהן כי עדיין אין מהיכן לצאת. לכן מקדשים בשתי תודות לשיטת רש"י וכן הדין בערי חומה גם שם לא שייך דין נפסל ביוצא.
בכך ניצל רש"י מקושיות תוס' ואדרבה, ברור גם מה פשר הקדשת דוד ולמה לא חיכה לשלמה, כי מדובר כאן בשתי מצוות, שהראשונה איננה תלויה בשניה. ההפך, עכשיו קשה על תוס' מה פשר ההקדשה של דוד, לשיטתם. לכן גם לא קשה על רש"י מהסוגיא בשבועות שם מוכח שאי אפשר לקדש קודם שיש מחיצות כי שם מדובר על קדושת הבניין (עמוד הימיני סימן א סע' י).
כדי לתרץ את שיטת בעלי התוס' יתכן ויש לומר כי דוד התחיל את תהליך ההקדשה כדי להודיע לציבור כי תקופת היתר הבמות עומדת לפני סיומה, אף על פי שהבמות לא נאסרו עד ששלמה בנה בפועל את הבית והקדישו. יתכן מאוד שברגע שדוד קידש את רצפת העזרה לא רק לשיטת רש"י אלא אף לשיטת תוס', דוד הפסיק את הזרמת התקציבים הציבוריים ששימשו למימון ההקרבה בבמות הציבוריות. בשבוע הבא נרחיב יותר בסוגיא זו.
הלכות ירושלים והמקדש (23)
הרב יוסף כרמל
16 - מהיתר הבמות לאיסורן (חלק י"ז)
17 - מדוע דוד קידש את העזרה? (חלק ט"ז)
18 - מה קרה למחיצות המשכן? (חלק י"ח)
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
