^ 1.הרב שמואל בורנשטיין, האדמו"ר מסוכצ'וב, בעל 'השם משמואל' עסק ברעיון זה מצדדים שונים במקומות רבים בכתביו. אך לא כאן המקום לסכם את דבריו ולדון בהם.
^ 2.בשו"ת בית הלוי חלק ב, א דן מדוע לא הסתפקו בגמרא אם בנין בית המקדש קודם למלך או לא. ע"ע במרגליות הים סנהדרין כ, ב אות כא.
^ 3.במקורות אחרים מצינו סדרים אחרים - מלך, בית הבחירה, עמלק. כך בתוספתא סנהדרין ד, ג, בספרי פיסקא סז, בפסיקתא רבתי פרשה יב ד"ה ד"א זכור, ותנחומא כי תצא יא. גם הרמב"ם כותב כך במספר מקומות- בספר המצוות כ, קעג, קפג, ובסוף ספר המצוות, אם כי הוא פסק כסדר הגמ' בסנהדרין. בטעם הדבר עין ברמב"ם במורה נבוכים ג, מה. סדר אחר בדברים רבה ה, י - עמלק, מלך, בית הבחירה. יתכן וחז"ל רצו לבטא בכך שכל מצוה גם עומדת בני עצמה, על אף היותה קשורה בסדר.מסוים.ע"ע.בתורה שלמה לרמ"מ כשר פרשת תרומה פרק כה אות עג. בגמ' פסחים ה, א נאמר שבזכות שלושה שנקראו 'ראשון' -עשו, בית המקדש, ומלך המשיח, זכו ישראל לשלוש מצוות שנקראים אף הם ראשון- שביתת הרגל של פסח, שביתת הרגל של חג סוכות, ונטילת ארבעה מינים. (רש"י שם ד"ה בשכר, ומהרש"א בחדו"א שם). על אף שהגמ' שם איננה עוסקת ישירות בסדר קיומם של המצוות, מכל מקום הסדר העולה משם הוא- עמלק, בית הבחירה, מלך. בצדקת הצדיק לר' צדוק הכהן מלובלין סי' קעו כותב שלעתיד לבא יהיה הסדר כגמרא בפסחים.
^ 4.עיין שם בנושאי כליו, ובמקורות שבמהדורת הר"ש פרנקל. נציין עוד שהרמב"ם בספר המצוות שינה גם את הפסוקים המובאים בגמרא ביחס לחובת קיום המצוות הללו בלי שום קשר לסדר קיומם. עיין ברמב"ם בספר המצוות מצות עשה כ, קעג, קפג. בהלכות מלכים א, א, ובהלכות בית הבחירה א, א ובנושאי כליו שם. גם בספר החינוך כתב בדומה לרמב"ם. עיין בחינוך מצוה צה, תצז, תרד.
^ 5.בשאלה אם המצוה למחות את זרע עמלק, ולבנות את בית הבחירה היא מצוה שמוטלת באופן אישי על המלך, או שהיא עקרונית מוטלת על כל הציבור אלא שהמלך הוא מנהל את הענין בתור מיצג העם, דנו מספר מחברים. הרמב"ם הל' מלכים ה, א, הרמב"ן לשמות יז, טז, היראים מצוה תלה כותבים שזו מצוה על המלך, אך החינוך במצוה תקנח כותב שזו מצוה שמוטלת על הציבור. ע"ע רמ"מ כשר, תורה שלמה, פרשת בשלח מילואים עמ' 340-339; הלכה ברורה לסנהדרין כ, ב ציון ח; הרב דוד אלכסנדר מלינובסקי, מלכות בית דוד, סי' ד. הנצי"ב בספרי ראה פיסקא טו כותב שהמצוה לכרות זרעו של עמלק כונתה לגרום לכך שיהיה מנוחה ממנו, ולא בהכרח להכריתו לגמרי. דברים דומים כותב הראי"ה קוק (גנזי ראי"ה ג גאולה ומלכות עמ' 5, לפיו דוקא מצות הכרתת זרע עמלק קודמת לבנין בית המקדש, ולא מחית זכרו לגמרי. זה יתקים לעתיד לבא- 'כי מחה אמחה את זכר עמלק' (שמות יז, יד). כך כתב גם הרב יהודה גרשוני, משפט המלוכה, עמ' יא.
^ 6.המצוות הללו נוהגות במדבר על אף שבסנהדרין כ, ב כותב רש"י בד"ה בכניסתם לארץ, שבשלושת המצוות הללו נאמר ירושה וישיבה ולכן הם נוהגות רק לאחר ארבע עשרה שנה מיום כניסתם לארץ. ואכן בגמ' בקדושין לז, ב נאמר כך ביחס למצות מינוי מלך. כך כותב גם ביד רמה שם והאבן עזרא, רבינו בחיי הרלב"ג והאברבנאל בפירושם לדברים כה, יט. אעפ"כ מסתבר שקיומם בסדר זה היה גם קודם לכן. לקמן נוכיח שלמשה ויהושע היה דין מלך, ומינוים היה לפני הכניסה לארץ. מינוים של משה ויהושע היה בידי שמים, אם כי היה צורך בהסכמת העם, וזאת מפני שלפני כניסתם של ישראל לארץ אין להם גדר של 'ציבור', ומצות מינוי מלך היא מצוה ציבורית, כדברי הרמב"ם בסוף מנין העשה בספר המצוות.
^ 7.על מעמדו של משה כמלך, עיין: ירושלמי סנהדרין א, ג; זבחים קב, א, שבועות טו, א ברש"י ד"ה וכן, בבא בתרא עה, א רשב"ם ד"ה אוי; שמות רבה נב, א, ויקרא רבה לא, ד, קהלת רבה ב, ב; מכילתא יתרו א, א; תנחומא ויקהל ד; רמב"ם פהמ"ש שבועות ב, ב; רמב"ם הל' בית הבחירה ו, יא, הל' מלכים ב, ו; תורה שלמה לרמ"מ כשר פרשת יתרו מילואים עמ' 127-124.ופרשת תרומה פרק כה עמ' 23. הרב דוד אלכסנדר מלינובסקי, מלכות בית דוד, סי' יז.

^ 8.על זרע עמלך הנופל בידי בני רחל- בבראשית רבה עה, יא; במדבר רבה יג, ה; בפסיקתא רבתי יב, מט ובפר' זכור ג; אגדת אסתר ו, יג; ילקוט שמעוני בשלח רסד; ע"ע בתורה שלמה לרמ"מ כשר פרשת בשלח פרק יז עמ' 254-266. ופרשת בלק פרק כד עמ' 147.מדוע דוקא בניה של רחל מתאימים להלחם בעמלק עין במשך חכמה לדברים כט, ג. דבריו תואמים לתנחומא הקדמון פרשת ויצא טו, ותנחומא כי תצא י. ע"ע במהר"ל בחידו"א לב"ב שם, הרב יעקב משה חרל"פ, מי מרום, בראשית עמ' קעז; הרב אברהם ריבלין, הסתרים באסתר, עמ' 345-279.
^ 9.על מעמדו של יהושע כמלך - במדבר רבה יב, יא; במדבר רבה כא, טז; יומא עג, א; ירושלמי סנהדרין ב, ו; סנהדרין סו, א רש"י ד"ה נשיא; בבא בתרא עה, א ברשב"ם ד"ה אוי; רמב"ם הל' מלכים א, ג, הל' מלכים ג, ח, הל' סנהדרין יח, ו; וע"ע רמ"מ כשר, תורה שלמה- פרשת יתרו מילואים עמ' 127; הרב שאול ישראלי, עמוד הימיני, עמ' נג- נז, הרב דוד אלכסנדר מלינובסקי, מלכות בית דוד, סי' יח.

^ 10.הרב מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ, חידושים וביאורים בש"ס, עמ' רלב- רלז מסביר על פי זה את אריכות הלשון בדברי הרמב"ם בהל' בית הבחירה א, ב- ג: 'משכן שעשה משה רבינו והיה לפי שעה, כיון שנכנסו לארץ העמידו המשכן בגלגל ארבע עשרה שנה שכבשו וחלקו'. על אף שיהושע היה מלך, אך כיון שהם עדין כבשו את הארץ אי אפשר היה לבנות בית אבנים ולקים את המצוה כראוי, ולכן הוא היה רק לפי שעה, במשכן -אהל. כשבאו לשילה בנו בית אבנים. גם אח"כ שעברו לנב ולגבעון הם 'בנו שם מקדש' ולא משכן, כי מצות בנין המקדש היתה גם אז, אלא שאז הם לא היו במצב של מנוחה. עכ"ד. אם בנב ובגבעון היה בית מאבנים או אהל נתון במחלוקת. רש"י בפסחים לח, ב בד"ה זאת אומרת, כותב שהיה שם בית של אבנים, ועין ברש"ש שם שהעיר על כך. אך הרמב"ם בפיהמ"ש לזבחים יד, ז כותב שהיה אוהל, בשונה ממה שכתב בהלכה. עין שם בתפארת ישראל אות מז, ובהר המוריה על הרמב"ם בהל' בית הבחירה שם ס"ק ד ה, יא. ע"ע בשפת אמת לזבחים קיב, ב ד"ה באו, וקיח, ב ד"ה ימי; בקרן אורה לזבחים קטז, ב ד"ה בשילה; במהרש"א בחידו"א לזבחים קיח, א ד"ה הא כיצד.

^ 11.הגמ' במגילה טז, ב דורשת על הפס' "ויפול על צוארי בנימין, ובנימין בכה על צואריו" (בראשית מה, יד), שיוסף בכה על שני משכנים שעתידים להיות בחלקו של בנימין ויחרבו, ובנימין בכה על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף ועתיד להחרב. המהר"צ חיות שם שואל מדוע הוא בכה, הלא על פי התורה הוא עתיד להחרב, ועיקר מצות התורה שיבנה בירושלים, כנאמר בגמ' בסנהדרין כ, ב שלוש מצוות נצטוו ישראל... לבנות להם בית הבחירה, ומה בכיה שיך על ענין זה שמוכרח להיות? ונשאר בצע"ג. לדברינו אין קושיה. בתורה לא נאמר שבית המקדש צריך להבנות דוקא בירושלים, אלא במקום אשר יבחר ה'. גם כאן במשכן שילה, התקימה סדרת שלושת המצוות, והיה זה אכן 'בכניסתם לארץ', לאחר שכבשו וחלקו אותה.
^ 12.הרמב"ן לשמות יז, יד מפרש.שהקב"ה צוה את משה 'ושים באזני יהושע' לרמוז שמצוה עליהם למחות את זכרו אחרי שימחו את שבע העממים, 'ואם היה בימי יהושע בן נון כן, היה מזהירם למחות אותו, אבל נשאר הארץ לרשתה הרבה מאד, ולא הגיע זמנה עד מלוך שאול'. עין גם בספורנו לשמות יז, טז.

^ 13.האברבנאל בהקדמתו לספר שופטים מאריך להסביר את ההבדלים שבין מלך לשופט.
^ 14.דוקא היות המשכן תקופה ארוכה בשילה זהו גם חסרונו הגדול. הרמב"ן בבמדבר טז, כא כותב: 'ואומר אני בדרך סברא שהיה עונש על ישראל בהתאחר בנין בית הבחירה... ואילו היו ישראל חפצים בדבר ונתעוררו בו מתחילה היה נעשה בימי שאול או גם בימי דוד'. כדבריו משמע גם במדרש תהילים שוחר טוב יז, ד. עין בספר הר המוריה בהל' בית הבחירה א, ב ס"ק ב שבימי שאול לא הכריתו את כל העמלקים ולכן לא יכלו לבנות את המקדש. אך יש להשיב על דבריו, שהיא גופא טענת הרמב"ן. מדוע הם לא עשו כל את הנדרש על מנת שיוכלו להגיע למצב שיוכלו לבנות את בית המקדש.

^ 15.את הפס': 'כי יד על כס יה' (שמות יז, טז) מפרש הרמב"ן: 'שכאשר יהיה מלך בישראל יושב על כסא ה', ילחם בעמלק, והוא רמז לשאול המלך הראשון'.ההדגשה בדברי הרמב"ן היא ששאול הוא הראשון הנלחם בעמלק כמלך. כך גם באבן עזרא שם. האור החיים הקדוש לשמות יז, יד כותב שהכפילות בפסוק: 'מחה אמחה...מתחת השמים' רומזת על קיום המצוה בעתיד. מחה- בימי שאול, אמחה- בימי מרדכי, מתחת השמים- לעתיד לבא. (ונראה שכונתו לימות המשיח). עין עוד ברש"י לישעיהו לד, י.

^ 16.בירושלמי מגילה א,יב וכן בסדר עולם פרק יג ובסדר הדורות ב"א תתע"א נכתב שהמשכן עמד בנב י"ג שנה עד שמת שאול. הרדב"ז בהל' בית הבחירה א, ב כותב שהמשכן עמד בנב ל"ב שנה ובגבעון כ"ה שנה, ועין בספר הר המוריה שם. המהרש"א בחידו"א בזבחים קיח, ב כותב שהמשכן עמד בנב י"א שנה ובגבעון מ"ו שנה. רש"י לשמואל א, כז ז כותב ששמואל מת ארבעה חודשים לפני שאול, ואילו הרד"ק לשמואל א, כה א כותב ששמואל מת שבעה חודשים לפני שאול. על חישובי השנים אצל שמואל עין בספר סדר הקורות בתנ"ך לאליעזר שולמן עמ' 115-114, לפיו שמואל שפט את ישראל שלוש עשרה שנה, אך מסורת חז"ל היא ששמואל שפט עשר שנים. עין תמורה טו, א; נזיר ה, א; במדבר רבה ג, ו.
^ 17.המהרש"א בחידושי אגדות לסנהדרין כ, ב בד"ה כותב שמפסוק זה יש ללמוד שדוד הכרית כל זכר בעמלק. בשו"ת אגרות משה חשן משפט ב סי' עח כותב שגם במלחמת מצוה כמלחמת עמלק צריך ציווי מיוחד, אורים ותומים וסנהדרין 'ומוכרח זה, מהא דדוד ושלמה וכל המלכים הצדיקים לא יצאו להלחם בעמלק, וזה דבר ברור ומוכרח שלא שיך לפלוג על זה'. דבריו קשים. מהפסוקים שלפנינו מוכח שדוד נלחם בעמלק. שלמה לא נלחם בעמלק מפני שלא היה צורך. כמו כן במלחמת מצוה אין צורך בסנהדרין ובאורים ותומים כפשטות סוגית הגמ' בסנהדרין טז, א ופסק הרמב"ם בהל' סנהדרין ה, א, ובהל' מלכים ה, ב, ובפהמ"ש לסנהדרין א, ה, וב, ד, בסהמ"צ סוף שורש יד. גם את דברי הרמב"ן בסוף סהמ"צ במצוות לא תעשה ממנו משמע שבמלחמת מצוה צריך שאילה באורים ותומים אפשר להסביר אחרת, כדי שלא יסתור את דברי הסוגיא בסנהדרין טז, א, ואת דבריו שלו בדברים יא, כד.

^ 18.יתכן גם שהדבר נעשה על חשבונם של הגבעונים, ואף זה מסיבות הרעב שהיה בימי דוד, כשנה אחרי מות שאול. (שמואל ב, כא, א- פרקי דר' אליעזר יז).
^ 19.בזבחים קיח, ב נאמר שהמשכן עמד בנב ובגבעון חמישים ושבע שנה. לעיל בהע' 16,הראנו חישובים שונים ובהם שבנב הוא עמד שתים עשרה שנה, ומכאן שבגבעון עמד ארבעים וחמש שנה.

^ 20.אור החיים הקדוש לשמות יז, טז כותב שיש רמז לדבר בכפילות שיש בפסוק: 'מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים'. מחה- בימי שאול, אמחה-בימי מרדכי, מתחת השמים - לעתיד לבא. עין בפסיקתא רבתי פי"ב שמוצא רמז לנצחון מרדכי על המן בפסוק: 'ויהי ידיו אמונה עד בא השמש'. בילקוט שמעוני שופטים נ מוצא רמז בשירת דבורה: 'מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך' (שופטים ה, יד) אחריך זהו מרדכי. ע"ע בתורה שלמה בפרשת שלח פרק יז עמ' 264. כך גם בכלי יקר שמות יז, יב. עין עוד ברש"י לישעיהו לד, י.
^ 21.במשנה ידים ד, ד נאמר שסנחריב בלבל את האומות. כך גם פוסק הרמב"ם הל' מלכים ה, ד- ה, והחינוך במצוה תכה, ותקכח. כיצד ידעו לזהות מי הם העמלקים בזמן מרדכי ואסתר? עין במרגליות הים לסנהדרין צו, ב אות יג; רב שלמה גורן, ספר מועדי ישראל, עמ' רט- ריז.
^ 22.בזמן הנהגת זרובבל ויהושע נשלם בנין בית שני. (עזרא ו, טו-יח). עזרא עולה ארצה רק לאחר שהבית בנוי, בשנה השביעית למלך ארתחשסתא. (עזרא ז, א- ח). נחמיה עולה בשנה העשרים למלך ארתחשסתא. (נחמיה ב, א- יא), ועם בואו בונים את חומות ירושלים. (נחמיה ו, טו), ואחר כך גם חונכים את החומה בתודות ובשיר. (נחמיה יב, כז). בירושלמי סנהדרין א, ג ובבלי שבועות טז, א נאמר שבימי עזרא הוסיפו על שטחה של ירושלים וחנכו את חומתה בלי מלך ובלי אורים ותומים, ועזרא עשה זאת רק לזכרון. כך גם פוסק הרמב"ם בהל' בית הבחירה ו, יא- יד. אכן, לעזרא לא היה אורים ותומים, שהרי נגנזו בסוף בית ראשון (יומא כא, ב), ולנחמיה לא היה דין מלך. מכל מקום, כל זה אמור ביחס לדין הוספה על העיר , ששם נדרש מלך, נביא, אורים ותומים וסנהדרין. אולם במה שקשור לעצם בנית הבית, נדרש רק מלך, וזרובבל שהיה מזרע יכניה מלך יהודה, הוא זה שבנה את הבית. זו גם כונת הרמב"ם בפהמ"ש שבועות ב, ב: 'והטעם שהיה בית שני קדוש, ואע"פ שנעשה בלי אורים ותומים בלי מלך'. כונתו להוספה על העיר ולא על עצם הבניה. המשנה שם איננה עוסקת בבנין הבית, וכמו כן לא מצינו חובה להשאל באורים ותומים בבניתו. בשו"ת שאילת דוד בקונטרס שבתחילת הספר כותב שבנוסף לעובדה שזרובבל הוא מזרע המלוכה, היה גם הוראה של נביא לבנות. לפי הדברים הללו, אין מקום לכל מי שרוצה ללמוד מבנין בית שני שהוא נבנה ללא מלך. (עין מרגליות הים סנהדרין כ, ב אות יט וכד; חידושים וביאורים לש"ס מהרבי מלובביץ עמ' רלו הערה 52. תחומין ה עמ'444, ותחומין יב עמ' 490-487. הדיון כאן הוא בהוספה על העיר ולא בעצם הבנין.יש גם הרואים בנחמיה מלך. את נבואת זכריה: 'גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבא לך' (זכריה ט, ט), פירש האבן עזרא שם בשם ר' משה הכהן על נחמיה, אם כי הוא עצמו דחה זאת. המשך חכמה בשמות כה, ט כן מקבל פירוש זה. ר"י כספי פירש את הנבואה על זרובבל. גם הרד"ק בזכריה יא, יד כותב בשם ר' אברהם הלוי מטוליטולה שזרובבל ונחמיה הם מבני דוד ולהם נתן ה' המלכות בישראל. וע"ע בסנהדרין לח, א שזרובבל זהו נחמיה בן חכליה, ובמרגליות הים שם. אכן הגויים שמפריעים לבנין החומה ובראשם סנבלט טוענים נגד נחמיה שהוא המליך את עצמו. 'ואתה הווה להם למלך כדברים האלה. וגם נביאים העמדת לקרוא עליך בירושלים לאמור מלך ביהודה' (נחמיה ו, ו-ז).
^ 23.עין בפסיקתא דרב כהנא סוף פרק ג. הרמ"מ כשר, בתורה שלמה פרשת בשלח פרק יז עמ' 275-273.
^ 24.מפרשי הירושלמי עסקו בשאלה, כיצד לומדים זאת מהפסוק המצוין כאן. עין בפירוש הגר"א, בפני משה, ובמראה הפנים המציע תיקון גירסה, ובתורה תמימה לדברים שם.
^ 25.התוס' יו"ט בפירושו למשנה במעשר שני שם, נוקט שבנין המקדש קודם למלכות בית דוד וכך הוא מסביר מחלוקת בין הרמב"ם לראב"ד. בספר גבורות ארי לתענית יז, א בד"ה מיהו, כותב: 'שדברי חכמינו ז"ל בירושלמי נאמנים עלינו.והרחמן יזכנו לבנין הבית ולימות המשיח'. הראי"ה קוק זצ"ל כותב: 'והנה דברי חז"ל מורים במקומות אין מספר ומפורש בירושלמי מעשר שני המפורסם: זאת אומרת שבנין בית המקדש קודם למלכות בית דוד'. (אוצרות ראי"ה חלק ב עמ' 929).במשפט כהן עמ' קעט כותב הראי"ה קוק זצ"ל: 'אם יהיה רצון ה' שנבנה בית המקדש.גם קודם שיבא משיח ותתגלה נבואה'. בספר הר המוריה על הרמב"ם הל' בית הבחירה א ס"ק ב מפרש שאין כונת הירושלמי שביהמ"ק יחזור קודם למלכות בית דוד, אלא שקודם יבנו מזבח ויקריבו קרבנות בלי בית, ואח"כ תחזור המלוכה, ינוחו מאויביהם ואז יבנו את בית הבחירה. עין במאמרו של הרב שרגא פיבל פרנק- בנין בית המקדש קודם למלכות בית דוד, המעין תשרי, י, א (תש"ל), עמ' עמ' 85-65. הרב חיים ישראל שטיינר, "בנין המקדש וביאת המשיח", תחומין, טז, עמ' 457-449.
^ 26.בפירוש אהבת יונתן בעין יעקב שם, מצין שעל פי המהרש"א, הבבלי במגילה חולק על הירושלמי, ומוסיף שכירושלמי גם משמע מהגמ' בבבלי בפסחים ה, א. אך יש להעיר ששם אין הגמרא עוסקת בסדר קיומם של המצוות. אם כי ר' צדוק הכהן מלובלין כותב שכגמרא בפסחים יהיה הסדר לעתיד לבא בשו"ת שאילת דוד (בקונטרס דרישת ציון וירושלים עמ' יד) גורס בירושלמי מעשר שני שם: 'ירושלים עתידה להבנות קודם מלכות בית דוד'. ע"ע אמל הר"מ"מ כשר עמ' קו- קח ושכו, ובספר אם הבנים שמחה עמ' קכה, קלא, קעד, רפה; רב שלמה גורןבתורת המדינה, עמ'142, 465-475.
^ 27.עין בתורה שלמה לרמ"מ כשר פרשת בלק פרק כד עמ' .140-147.