ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
"ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני:
אשר תשים לפניהם – אמר לו הקב"ה למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
אשר תשים לפניהם – אמר לו הקב"ה למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
נשאלת השאלה האם יש קשר בין מה שחז"ל רוצים שנלמד מן הרישא של הפסוק ומה שנלמד מן הסיפא של הפסוק.
האדמו"ר מגור, בעל ה"שפת אמת" (איש מופת גם מבחינת הנהגותיו הפרטיות והציבוריות- לא נהנה כהוא זה ממעמדו והתפרנס למחייתו מעסקיו, השנה מלאו מאה שנה להסתלקותו) מצא את הדרך לקשר בין הדברים, מכמה וכמה בחינות:
א. ההדגשה שגם הדברים שנכתבו בפרשת משפטים הם מסיני, באה להדגיש כי גם הדברים המובנים בשכלו של האדם וגם מצוות שהיו יכולות להקבע על פי שכל אנושי בגלל רגישות מוסרית ויושר טבעי - אנו מקיימים אותם כי הן נתנו מסיני. לכן מודגש "גם אלה מסיני" "לפניהם" במשמעות של קיום בלי תנאי של הבנה. וז"ל בשם אביו, ובשם הרב מפרשיסחא:
"שגם משפטי ד' אף שיש בהם טעמים. עם כל זה כל הטעמים על ידי רצונו יתברך והוא העיקר. והטעמים נמשכים אחר רצונו. וזהו שכתוב שהם מסיני. אף שהשכל מבין שכך גזרה חכמתו יתברך… וכן צריך להיות ציווי ד' יתברך קודם לשכל האדם וזהו לפניהם כנ"ל". (שנת תרל"ד)
ב. כאשר הקדימו בסיני נעשה לנשמע, הכריזו בני ישראל כי חביבה עליהם הדרך של קיום המצוות בלי להבין את הטעמים. לכן מכריז עכשיו הקב"ה "תשים לפניהם", כי בזכות זה יוכלו להבין את הטעמים. וז"ל:
"ובני ישראל הקדימו נעשה לנשמע פירוש שהיה חביב אצלם יותר מה שזוכין לעשות רצון עליון ממה שיבינו הטעם של המצוה. ועל ידי זה זכו שיבינו גם הטעמים כי מקודם ניתנו הדיברות אחר כך המשפטים. וזהו שכתב רש"י ז"ל לא תעלה על דעתך כו' ותמוה וכי משה רבינו ע"ה אשר מסר נפשו בעבור ישראל לא היה חפץ להבין לבני ישראל הטעמים. אך כי באמת העיקר לקיים מצוות ד' יתברך בלי הבנת הטעמים. רק שד' יתברך אמר שבני ישראל זכו על ידי הקדמת נעשה לנשמע שיבינו גם הטעמים כנ"ל". (שם)
ג. בזכות הקדמת הנעשה לנשמע הקב"ה נתן להם את האפשרות להבין את סתרי התורה. בהתחלת ספר דברים התורה מגדירה "כי המשפט לאלקים הוא". ולכן הפרשה פותחת ואלה המשפטים – משפטי ד', תשים לפניהם ויוכלו לרדת לשרשי הדברים אף על פי שהם עליונים וז"ל:
"כי המשפטים הם גבוה מעל גבוה ושורשם בשמים רק אשר תשים לפניהם שיוכלו למצוא משפט ה' על ידי יגיעתם, על ידי שנמסר טעמי התורה לישראל יכולין למצוא פנימיות רצונו יתברך על ידי אותיות התורה כנ"ל". (שנת תרל"א).
מסיים ה"שפת אמת" את דבריו בחידוש נפלא נוסף, עבודת ד' כ"עבד", כמי שממלא פקודה, היא הדרך של עבודת ד' בימי החול. בשבת עם ישראל זוכה לעבוד את הקב"ה כ"בן". לבן מותר לחפש בתוך גנזי הארמון. החקירה בדבר שורשי הדברים וטעמיהם עלולה להביא את האדם למלחמה פנימית שהרי יתכן שלא הכל יתיישב על השכל. לכך מועילה מדרגת שבת – שבת שלום, שבת של שלום בית, שבת מנוחה, בה הבנים נהנים מסעודת השבת על שולחנו של אביהם. (עיין שם בדבריו לשנת תרל"ו).
הבה נתפלל שנזכה לעבוד את הקב"ה הן כעבדים והן כבנים
ונזכה בזכות כך לכל מה שזכו אבותינו במעמד הר סיני ובאלו המשפטים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










